משולם נ' לוי ואח'

פסק דין

תביעה לשיפוי התובע בגין נזקים אשר אירעו לקטנועו כפועל יוצא מתאונת דרכים מיום 29/5/10.

1. לטענת התובע, עת נסע בנתיב הימני מבין שלושה המיועדים לנסיעה ברחוב קיבוץ גלויות בתל אביב לכיוון הצטלבות הדרכים עם רחוב שוקן והנתבע בנתיב האמצעי משמאלו, סטה לפתע רכבו של הנתבע 1 לכיוון נתיב נסיעתו ופגע בקטנועו . כפועל יוצא מהפגיעה, נפלו הקטנוע ורוכביו ונגרמו לו נזקים . לטענת התובע, בנסיבות ,האחריות לתאונה מוטלת לפתחו של הנתבע 1 ומשכך, על הנתבעים , ביחד ולחוד לשפותו בגין הנזקים אשר אירעו לקטנועו.

2. לטענת הנתבעים, אמנם הנתבע 1 נסע בנתיב האמצעי מבין שלושה ואולם, לטענתו הנתיב הימני , בו נסע התובע מיועד לחניית רכבים. לטענת הנתבע, ניסה התובע לעקוף את רכבו בין הרכבים החונים ומשכך, סטה קטנועו של התובע אל רכבו ופגע בו. לטענת הנתבע בנסיבות אלו, האחריות לתאונה מוטלת לפתחו של התובע ומשכך, יש לדחות את תביעתו.

בדיון אשר התקיים בפני העידו התובע ועד מטעמו - עידן זילכה והנתבע אשר, בין היתר, אף הדגימו בפני את התאונה באמצעות רכבי הדגמה באופן מפורט, איש איש לגירסתו . כן, הוצגו בפני תמונות המתעדות את מקום התאונה , תמונות המתעדות את הנזק לקטנוע של התובע וכן, באמצעות מכשיר טלפון סלולארי, תמונה המתעדת את הנזק לרכבו של הנתבע.

התרשמתי מן העדויות , עמדתי על נסיבות התאונה, מיקום הרכבים ומיקום הפגיעות ועיינתי בכל הראיות אשר הוצגו בפני .

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, את עדויותיהם , אל נוכח נטלי הראייה – מצאתי כי יש לקבל את התביעה ולהלן יפורטו טעמי.

5.בתיק זה, כבכל הליך אזרחי מוטל על התובע הנטל להוכיח את טענותיו בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה" . נטל ההוכחה - הוא נטל הבאת הראיות, נקבע במשפט האזרחי על פי "הטיית מאזן ההסתברות", אשר בהקשר אליו נקבע בע"א 475/81 זיקרי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ פ"ד מ (1) 589 כי :

"דרושה רק הרמת נטל ההוכחה עד למעלה מ 50% על פי מאזן ההסתברות, אלא שנחוץ להגיש ראיות בעלות משקל יתר על מנת להגיע באותם תיקים עד לשכנוע של 51% "

מן הכלל אל הפרט –

במקרה המונח בפני , מדובר בגרסאות סותרות ומשכך, על בית המשפט לבדוק האם יש בעדויות ובראיות החיצוניות בכדי לתמוך באיזה מגרסאות הצדדים באופן המטה את מאזן ההסתברויות לכיוונה.

בחינת העדויות והראיות הנוספות מעלה כי מאזן ההסתברויות כאמור, נוטה לכיוונו של התובע.

תחילה, אל מול עדותו היחידה של הנתבע, נתמכה עדותו של התובע, בעדות עד נוסף אשר עדותו היתה קוהרנטית לעדות התובע והיתה אמינה בעיני. עד זה העיד כי ראה את רכבו של הנתבע סוטה מנתיבו ומתקרב לכיוון קטנוע התובע והוא אף אמר לו :"תזהר".

זאת ועוד, טענתו של הנתבע ולפיה, במקום האירוע היו שלושה נתיבים , הוא נסע בנתיב האמצעי והנתיב מימין בו נסע התובע יועד לחניית כלי רכב – אינה עולה בקנה אחד עם תמונות המתעדות את מקום האירוע, מהן עולה כי במקום למעשה ארבעה נתיבים – נתיב אחד המיועד לחניה ועוד שלושה. מן האמור נובע כי , התובע נסע בנתיב שהוא פנוי ולא בנתיב המיועד לחניית כלי רכב ומשכך, הסיבה אשר נתן הנתבע לסטייתו של התובע לנתיב הנסיעה שלו- דהיינו ניסיון עקיפה במקום צר בין הרכבים החונים לבין הנתיב בו נסע – אין בה ממש.

זאת ועוד, לו אמנם היה מטה התובע את קטנועו לכיוון רכבו של הנתבע הרי שהחלק אשר היה נפגע היה החלק הקדמי של הקטנוע ולא צידו. זאת ועוד, לו כך היו הדברים, היה נגרם נזק נוסף לרכבו של הנתבע כפועל יוצא מפגיעת קדמת הקטנוע ברכבו. עיון בתמונת הנזק לרכבו של הנתבע, מעלה כי מדובר בנזק נקודתי אשר נבע מהתנגשות של רגלית הקטנוע אשר יצרה חור ממש ברכב- פגיעה המעידה על סטיה של רכב זה באופן נקודתי לכיוון הקטנוע ומיד לאחר מכן, התנתקות והמשך נסיעה.

לאור כל האמור, הנני קובעת כי מאזן ההסתברויות נוטה לכיוונו של התובע, אשר הרים את הנטל המוטל עליו והוכיח כי האחריות לתאונה מוטלת לפתחו של הנתבע.

7. משקבעתי כי הנתבע אחראי לתאונה, הנני נדרשת לבחינת נזקיו של התובע. בהקשר זה התובע תמך את נזקיו בסך 4,000 ₪ בחוות דעת שמאית וקבלה לשמאי – ראיות אשר לא נסתרו ומשכך, הנני קובעת כי התובע הרים את הנטל להוכחת נזקיו כאמור.

8.סוף דבר – התביעה מתקבלת – הנתבעים ביחד ולחוד ישלמו לתובע סך של 4,000 ₪ . כן, ישלמו הנתבעים ביחד ולחוד לתובע הוצאות משפט בסך של 500 ₪ . התשלומים יבוצעו בתוך 30 יום מהיום שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום פסק הדין ועד למועד התשלום המלא בפועל.

9.רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 ימים ממועד המצאת פסק הדין .

10.המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים בדואר.