משה נ' ד.ר.ת. בע"מ ואח'

פסק דין

1.התובע תובע מהנתבעים בגין תאונת דרכים מיום 15.11.09 נזקים בסך 13,330₪.

2.הנתבעת 1, חברה להשכרת רכב, הינה הבעלים הרשום של הרכב. הנתבעים לא הכחישו את אחריות שוכר הרכב, הנתבע 1, לאירוע התאונה.

3.אין איפוא, מחלוקת בין הצדדים ביחס לאחריות הנתבע 2 לתאונה. המחלוקת בין הצדדים מתייחסת לסכום הפיצוי המגיע לתובע בגין התאונה והיא נסבה בעיקר על הפיצוי המגיע לתובע בגין מגן אחורי ופנס בגינם נתבעים 1,806₪ ו-418₪ בהתאמה וירידת ערך בגינה נתבע סך של 1,950₪

4.באשר למגן האחורי והפנס, הנתבעים טוענים כי יש להפחית עלות תיקונם מדרישת התובע משום שיש לאשר חלקים אלה בערכם כמשומשים. דינה של טענה זו של הנתבעים להידחות מהטעמים כדלקמן.

א.התובע טען כי השמאי אשר ערך את חוות הדעת מטעמו לא הוזמן על ידו אלא על ידי חברת הביטוח או המוסך. כן טען כי נאמר לו על ידי השמאי כי אין להשיג חלקים משומשים לרכבו. (פרוטוקול, עמוד 2, שורות 4-5).

ב.הנתבעת 1 הודתה כי היא אמנם קיבלה דיווח על התאונה בזמן אמת אך לא ביקשה לבדוק את רכבו של התובע בסמוך לכך. ר' בפרוטוקול עמוד 2, שורות 27-28. חוות דעת השמאי מטעם הנתבעת 1 היא מיום 18.07.10, למעלה מחצי שנה לאחר התאונה. בעת שהשמאי מטעם הנתבעת 1 בדק את רכבו של התובע, היה הרכב כבר לאחר תיקון ואת נזקי התאונה השמאי בדק בהסתמך על תמונות נזק של רכב התובע (ראה בפרוטוקול עמוד 2, שורות 11-13).

משהנתבעת 1 קיבלה דיווח על התאונה מיד לאחר שארעה. באם סברה כי ניתן היה לתקן את רכבו של התובע בעלויות מופחתות יותר, היה עליה להודיע ו/או להציע כי כך יבוצע באותו המועד.

ג.עיון בחוות דעת השמאי מטעם הנתבעים מעלה כי נאמר בה סתמית כי אושרה דרישה בגין פריטים משומשים. אין בחוות הדעת כל פירוט באם חלקים שכאלה, בשים לב לסוג רכבו וגילו של רכבו של התובע אכן ניתנים להשגה.

5.באשר לירידת הערך, הנתבעת 1 טענה כי ירידת הערך אינה מאושרת. דא עקא, השמאי מטעמה בחוות דעתו נ/1 אינו חולק על כך שלרכב התובע נגרם נזק של ירידת ערך בסכום הנתבע על ידו, קרי: 1,950₪ והוא מביא אותו בחשבון עת הוא קובע ולאחר מכן מסכם את הנזקים אשר נגרמו לרכבו של התובע עקב התאונה. אין יסוד, איפוא, לטענת הנתבעים כי התובע אינו זכאי לרכיב זה.

6.לאחר שעיינתי בטענות הצדדים לעניין הפסדי התובע בגין אובדן ימי עבודה ושכ"ט עו"ד, אני פוסקת לתובע בגין רכיבים אלה 500₪. בנוסף, ישלמו הנתבעים לתובע הוצאות משפט בסך 200₪.

7.סיכומו של דבר, הנתבעים ישלמו לתובע ביחד ולחוד, את הסך של 11,451₪ תוך 30 יום מהיום שאם לא כן, ישא ריבית והפרשי הצמדה על פי חוק ממועד פסק הדין ועד לתשלום בפועל.

8.בקשה לרשות ערעור תוך 15 ימים.

9.המזכירות תשלח עותק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ז כסלו תשע"א, 24 נובמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: