משה נ' רשות שדות התעופה ואח'

החלטה

1.בפניי בקשה לתיקון כתב הגנה על דרך הוספת טענה בדבר ייחוד עילה לפי סעיף 8 (א) לחוק הפיצויים לפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975 (להלן: "חוק הפיצויים") .

רקע

2.הבקשה הוגשה במסגרת תביעה על-פי פקודת הנזיקין [נוסח חדש] בשל נזק גוף שנגרם למשיב ביום 6.10.05 במהלך עבודתו אצל המבקשת 1, לטענתו, כאשר רגלו השמאלית נתקעה בין המסוע לברזל של גומי אשר בחלקו הקדמי של המסוע וזאת תוך כדי ירידה מבטן המסוע של המטוס.

3.בישיבת קדם משפט מיום 5.3.13 עתר בא כוח המשיב לתקן את כתב התביעה הואיל ומבירור שערך עלה כי האירוע נשוא התביעה הינו תאונת דרכים כהגדרתה בחוק הפיצויים. בנסיבות אלה הוריתי על הגשת כתב תביעה מתוקן וכן הוריתי כי המבקשות תהיינה רשאיות להגיש כתב הגנה מתוקן.

4.ברם, חרף הצהרת בא כוח המשיב כי מדובר בתאונת דרכים, כאמור לעיל, הודיע ביום 22.4.13 כי הוא מותיר עילת התביעה על-פי פקודת הנזיקין, על כנה.

5.מכאן הבקשה שבפניי.

טענות הצדדים

6.לטענת המבקשות, הבקשה הוגשה כעת לאחר שבא כוח המשיב חזר בו מטענתו באשר להיות התאונה תאונת דרכים ובעקבות מידע שהגיע לידיהן רק לאחרונה אודות המסוע ממנו נפגע המשיב, כאשר בהקשר זה ציינו כי התובע ניסח את כתב-התביעה באופן שאינו כולל אזכור לרכב מנועי כלשהו.

לטענתן, תיקון כתב ההגנה נדרש על-מנת שבית-המשפט יוכל לבחון את השאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים. בנוסף טענו, כי הבקשה הוגשה בשלב מקדמי ולא יהיה בהיעתרות לבקשה כדי לפגוע בניהול ההליך.

7.המשיב התנגד לבקשה וזאת בשל מספר נימוקים:

א.המבקשות לא צרפו לבקשתן תצהיר המאמת את העובדות הנטענות בכתב ההגנה המתוקן וזאת בניגוד לתקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות").

ב.הבקשה הוגשה בשיהוי רב ולאחר שכבר ניתנה למבקשות הזדמנות להוספת טענות ו/או צדדים נוספים, אך הן לא עשו כן, ובהעדר טעמים מיוחדים כנדרש בתקנה 149 (ב) לתקנות.

ג.הבקשה הוגשה בחוסר תום-לב תוך ניסיון לגרום עוול למשיב ויתרון בלתי הוגן למבקשות.

ד.ספק אם התאונה הינה תאונת דרכים כהגדרתה בחוק הפיצויים, שכן כעולה מהמסמכים בתיק אירעה במהלך פריקה וטעינה.

דיון

8.לאחר עיון בבקשה וכן בתגובה ובתשובה לתגובה, ולאחר שבחנתי את טענות באי כוח הצדדים, החלטתי להיעתר לבקשה, וכפי שיפורט להלן.

9.

כידוע, "גישת בתי המשפט לתיקון כתבי-טענות היא ליברלית, מן הטעם כי, בדרך כלל, התיקון נועד להועיל לבעלי הדין להגיע לגיבוש השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת ביניהם וכך לייעל את ההליך המשפטי" (ראו ספרו של המלומד א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית, עמ' 152).

חריגים לכך הם מקרים שבהם נהג המבקש בשיהוי רב או בחוסר תום-לב או כאשר התיקון ישלול מהצד שכנגד הגנה שהייתה קמה לו אם הייתה מוגשת הבקשה מחדש. כן יבחן אם היעתרות לבקשה תגרום להכבדה ולהארכת הדיון ואם יהיה בפסיקת הוצאות פיצוי מספק לנזק ולטרחה שייגרמו מהיעתרות לבקשה.