משה נ' טוהר ואח'

פסק – דין

לפניי תביעה על הסך של 4,226 ש"ח אשר עניינה תאונת דרכים מיום 1.3.2009 אשר התרחשה בין רכב התובע, לבין רכב של הנתבעת 1 המבוטח על ידי הנתבעת 2.

1.על פי הנטען בכתב התביעה, התאונה אירעה שעה שרכב התובע, יצא מתחנת דלק לכיוון צומת בית דגן , או אז פגע רכב הנתבעת בחלקו האחורי ימני של רכבו.

2.לאור האמור לעיל, התובע עותר לקבלת הסך של 4,226 ₪, לפי הפירוט הבא:

2.1.הסך של 3,226 ₪- נזק ישיר של הרכב על פי דוח שמאי;

2.2.הסך של 500 ₪- שכר טרחת שמאי;

2.3.הסך של 500 ₪ - בגין עוגמת נפש;

3.מנגד, בכתב הגנה שהגישו הנתבעות נטען כי רכב הנתבעת נסע בנתיב השמאלי מבין שני הנתיבים המתעקלים לכיוון ראשון לציון, שעה רכב התובע יצא מתחנת דלק כשבכוונתו לחצות את קו ההפרדה אשר אינו מאפשר מעבר לנתיבים השמאליים מהם ניתן לנסוע ישר, ולאחר מכן סטה חזרה לנתיב הימני, ומשכך אירעה התאונה.

4.לאחר שעיינתי במסמכים שהוגשו על ידי הצדדים, לרבות תמונות מקום התאונה, ושמעתי את הצדדים, הגעתי למסקנה כי גירסת הנתבעת עדיפה על פני גירסת התובע. ואנמק.

5.ראשית, עדותה של הנתבעת היתה מהימנה עלי. התאונה אירעה בנתיבים הפונים ימינה בלבד ומקובלת על גירסת הנתבעת לפיה התובע בקש לסטות שמאלה ולחצות את קו ההפרדה הלבן לצורך נסיעה ישר לכיוון בית חולים אסף הרופא. איני מקבלת את טענת התובע כי הנתבעת היא אשר חצתה את קו ההפרדה הלבן. הדברים מקבלים משנה תוקף נוכח הסרטון שצילמה הנתבעת לאחר התאונה שעה שהתובע חזר על התנהגותו וחצה את קו ההפרדה הלבן לצורך נסיעה ישר.

6.שנית, מיקום הפגיעות בכלי הרכב מבסס את טענת הנתבעת, שכן ככל שרכב הנתבעת הוא אשר סטה ממסלולו ימינה, כטענת התובע, הרי שהפגיעה היתה צריכה להיות בחלקו השמאלי של רכבו ולא בחלקו הימני, כפי שקרה בפועל.

7.לאור האמור לעיל, איני מקבלת את גירסת התובעת ואני דוחה את התביעה.

8.התובע ישלם לכל אחת מהנתבעות הוצאות בסך של 200 ₪ מהיום.

המזכירות תשלח העתק פסק הדין לצדדים.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום ממועד קבלת פסק הדין.

ניתן היום, ט"ו אדר תש"ע, 01 מרץ 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: