משה נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

ערעור זה נסוב על החלטת הוועדה לעררים (ניידות) מיום 7.3.13 (להלן: "החלטת הוועדה"). הוועדה קבעה, כי המערער מוגבל בניידות בשיעור 40%, בהתאם לסעיף ב(4) להסכם בדבר גמלת ניידות, בשל קטיעת שוק רגל שמאל.

לטענת המערער, בהחלטת הוועדה נפלו פגמים. טענותיו העיקריות של המערער, הינן כדלהלן:

המערער קטוע שוק ברגל שמאל, וכן למערער קטיעה חלקית בכף רגל ימין. הוועדה התעלמה מן הקטיעה ברגל ימין.

קטיעה חלקית בכל אחת מכפות הרגליים מזכה באחוזי מוגבלות בניידות לפי סעיף ב(9). מצבו של המערער חמור יותר, שכן ברגל שמאל קיימת קטיעה מהשוק, וברגל ימין קטיעה חלקית בכף הרגל.

המשיב התנגד לעמדת המערער, מן הנימוקים העיקריים הבאים:

הוועדה היתה מודעת לקטיעה החלקית של בוהן 5 ברגל ימין. התקנות אינן מעניקות אחוזי נכות בניידות בגין קטיעה חלקית של בוהן.

במסמך הרפואי מטעם המערער, מיום 18.4.12, ציין רופא מטעמו של המערער שסעיף הליקוי המתאים למצבו הינו ב(4), הוא הסעיף שהעניקה הוועדה.

ביום 6.10.13 התקיים דיון בתיק, לאחריו הוסיפו הצדדים וסיכמו טענותיהם בכתב.

דיון והכרעה

במסגרת ערעור על החלטות ועדות לעררים, מוסמך בית הדין לדון בשאלות משפטיות בלבד. לא אחת נפסק, כי על בית הדין לבחון אם הועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה.

ראו, בין היתר: עב"ל 10014/98 הוד נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע לד 213 (1999).

הלכה פסוקה היא, כי אחת החובות המוטלת על הועדה לעררים, שהינה גוף מעין שיפוטי, היא חובת ההנמקה שמטרתה לאפשר ביקורת שיפוטית של בית הדין על החלטותיה.

ראו: דב"ע 1318/01 עטיה – המוסד לביטוח לאומי פד"ע טו 60.

לאחר עיון בטענות הצדדים, מצאתי כי דין הערעור להידחות.

מעיון בהחלטת הוועדה עולה בבירור, כי הוועדה היתה מודעת לקטיעה בשתי רגליו של המערער, כתוצאה ממחלת הסכרת ממנה הוא סובל. בגין הקטיעה מגובה השוק, ברגל שמאל, הוכרה הגבלה בניידות בשיעור 40% בהתאם לסעיף ב(4) להסכם בדבר גמלת ניידות. אשר לרגל ימין, הוועדה מציינת כי:

"ברגל ימין קטיעה חלקית של בוהן 5".

כמו כן, ערכה הוועדה בדיקת כלי דם בשתי הרגליים, ומצאה כי:

"אין עדות להפרעה משמעותית בזרימת הדם ברגל ימין".

משמע, הוועדה בדקה את המערער באופן יסודי ולא מצאה כי מצב רגלו הימנית עונה אחר דרישת סעיפי הליקוי בהסכם בדבר גמלת ניידות. הצדק עם המשיב, כי אף באישור הרפואי מטעם המערער, מיום 18.4.12, נכתב שמצבו תואם את סעיף ליקוי ב(4), בשל קטיעת רגל שמאל מתחת לברך. באישור לא מצוין סעיף ליקוי נוסף הנוגע לרגל ימין, התואם את המצב הרפואי.