משה נ' דמרי ואח'

החלטה

המבקשת הגישה בקשה למחיקת כותרת התביעה "סדר דין מהיר" ולהעביר את התביעה לסדר דין רגיל.

בד בבד היא הגישה כתב הגנה, שבעקבותיו יצאה החלטה תחת ידו של בית המשפט הקובעת את התיק לקדם משפט. המשיב 1 הגיש בקשה להבהרת ההחלטה, ולברר האם התביעה תתברר בסדר דין מהיר, כפי שהוגש כתב התביעה, או בסדר דין רגיל כפי שהוגש כתב ההגנה.

טענות המבקשת

1.לטענת המבקשת מדובר בתביעה לנזקי גוף שנגרמו עקב תאונת דרכים לפי פקודת הנזיקין, ולכן לא ניתן להגיש אותה בסדר דין מהיר, ורק תביעות כספיות על סכום קצוב מתאימות לסדר דין מהיר.

2.הנזק מוכחש, וממילא הוא נתון לשיקול דעת בית המשפט, ואין התובע זכאי לנקוב בסכום הכאב וסבל.

3.מדובר בעובדות מורכבות שמצריכות בירור בדרך של שאלונים, ישיבות קדם משפט, ועל כן אין זה מתאים לסדר דין מהיר.

טענות המשיב 1

4.תקנה 214ב(א) קובעת כי ניתן להגיש תביעות שסכומן או שווי הנושא שלהן אינו עולה על 75,000 ₪. ולכן סדר הדין המהיר אינו מוגבל לתביעות כספיות בלבד, אלא גם לתביעות ששווי הנושא שלהן הינו עד ל- 75,000 ₪.

5.המשיב 1 טען עוד, כי אינו עותר לנכות צמיתה וכי נכותו נקבעה ע"י המל"ל בשיעור של 0%, לא צורף לכתב התביעה חוות דעת רפואית, ולכן שווי התביעה אינו עולה על 75,000 ₪.

6.הליך של סדר דין מהיר נועד לקצר משך ההתדיינות בתובענות על סכום נמוך ולהוזיל את העלויות הכרוכות בניהולן, ולכן הוא מתנגד לבקשת המבקשת.

דיון ומסקנות

7.לפי תקנה 214ב(א), לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד 1984, כל תביעה שסכומה או שוויה אינו עולה על 75,000 ₪, תידון כתובענה בסדר דין מהיר. ודוק, גם כאשר מדובר בסעדים שאינם כספיים ששווים אינו עולה על הסכום שנקבע בתקנות, תועבר התובענה לדיון בסדר דין מהיר (ראה ספרם של כב' הש' רחמים כהן ומנחם קליין, סדר דין מהיר בבית משפט שלום, נבו הוצאה לאור, מהדורת תשס"ה – 2005).

8.התקנה הנ"ל לא חלה על תיקי פלת"ד אך אין בה כל החרגה לתביעות נזקי גוף בכלל. טענת המבקשת כי תיקי נזקי גוף לא הוכללו בקטגוריה של תקנות סדר הדין המהיר, בין היתר מהסיבה שהם מוגשים ללא סכום, וכי סכומן נתון להערכת בית המשפט, אין בידי לקבלה ביחס לתיק נשוא הבקשה.

מעיון בכתב התביעה ניתן ללמוד כי המשיב 1 מעמיד את תביעתו על סך של 29,000 ₪, סכום שהינו מתחת לסכום הקבוע בתקנה. המשיב 1 אינו עותר לקביעת נכות לצמיתות ומקבל את קביעת המל"ל כי אחוז הנכות לצמיתות הינו עומד על שיעור 0%, מכאן שסכום הפיצוי לו זכאי המשיב 1 לא יעלה על הסכום אשר תבע בתביעתו.

9.אומנם המשיב 1 קבע את אחוז הכאב וסבל, וראש נזק זה נתון תמיד לשיקול דעת בית המשפט, אך אין בדרישת המשיב 1 לפיצוי בגין ראש נזק, על סך של 25,000 ₪ כדי לפגום בכשרות התביעה להיות מוגשת בסדר דין מהיר.

10.אני סבורה שבקשת המשיב 1 לפיצוי והעמדתו על סך של 29,000 ₪, יש בה, פחות או יותר, ללמדנו מה "שווה התיק" ולכן אין כל מניעה לדון בתיק בסדר דין מהיר.

11.אחת המטרות מאחר חקיקת תקנות סדר דין מהיר הינה מתן כלים לבית המשפט לדון בתביעות באופן צודק עד כמה שאפשר, להבטיח שמעמד הצדדים יהיה שווה, לחסוך בהוצאות, לדון בתיק באופן פרופורציונלי לסכום הכספי שבמחלוקת, למורכבות הסוגיה, תוך הבטחת טיפול מהיר והוגן במסגרת המשפט המתנהל בפני השופט (ראה מנחם קליין, "סדר דין מהיר בבית משפט השלום", מהדורה שנייה, הוצאת נבו, עמ' 9-16), ולכן דיון בתביעה נשוא הבקשה בסדר דין מהיר, יש בה כדי לייעל את הדיון ולחסוך זמן שיפוטי שהינו המשאב היקר ביותר.

12.מכל האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה ומשאירה את התביעה בסדר דין מהיר.   על המבקשת להגיש כתב הגנה בסדר דין מהיר תוך 30 יום מהיום. וישיבת קדם המשפט שנקבעה ליום 7/4/14 תומר לישיבה מקדמית על כל המשתמע מכך.

13.א. תשומת לב הצדדים מופנית להוראות פרק ט"ז ו לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984 , ובפרט להוראות סעיף 214 י"א (ה) המחייבת התייצבותם של בעלי הדין.