משה גואחניש נ' יונה סבן

החלטה

בפני בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק דין ובקשה לביטול פסק דין.

הבקשה הוגשה ביום 21.3.11.

מעיון בתיק עולה כי פסק הדין שביטולו מבוקש ניתן בהעדר התייצבות ביום 6.12.09 ופסיקתא נחתמה ביום 25.5.10.

תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 קובעת:

"ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה – לבטלה...."

אין חולק כי הבקשה לביטול פסק דין הוגשה באיחור.

דא עקא, בבקשת המבקש לא נטענה כל טענה שעניינה הארכת מועד להגשת הבקשה לביטול פסק דין.

המבקש מודה כי ידע על פסק הדין עוד במהלך שנת 2010 וכי עורך דין מטעמו (עו"ד יואל נעים) פנה לב"כ המשיב ביום 2.2.10 בבקשה לביטול פסק הדין.

למרות זאת, הבקשה לביטול פסק דין הוגשה למעלה משנה לאחר מכן.

תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 קובעת:

"מועד או זמן שקבע בית המשפט או הרשם לעשיית דבר שבסדר הדין או שבנוהג, רשאי הוא, לפי שיקול דעתו, ובאין הוראה אחרת בתקנות אלה, להאריכו מזמן לזמן, אף שנסתיים המועד או הזמן שנקבע מלכתחילה; נקבע המועד או הזמן בחיקוק, רשאי הוא להאריכם מטעמים מיוחדים שירשמו".

המועד שנקבע להגשת בקשה לביטול פסק דין הינו מועד שנקבע בחיקוק ועל כן נדרשים טעמים מיוחדים שירשמו.

בבקשה לא הובאו טעמים כלשהם וממילא לא הובאו טעמים מיוחדים כנדרש.

למעשה אין כל הסבר לשיהוי שבמועד הגשת הבקשה.

על כן, משלא ניתן כל טעם להארכת מועד, אין מקום להיעתר לבקשה והיא נדחית.

משנדחתה הבקשה להארכת מועד, נדחית הבקשה לביטול פסק דין שהוגשה באיחור.

הוצאות הבקשה בסך 2,000 ₪ ישולמו על ידי המבקש למשיב.

ניתנה היום, כ"ב אלול תשע"א, 21 ספטמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: