משה בלסקי נ' פרטנר תקשורת

פסק דין

1.לפני תביעה בגובה הסכום המירבי שבסמכות בית משפט זה.

2.בעת הכנת כתבי הטענות נעזרו בעלי הדין בעורכי דין או להיפך.

3.כתב התביעה מונה לא פחות מעשרה עמודים ומתייחס לכל עילת תביעה אפשרית כנגד הנתבעת.

4.דומה כי מלבד היות התביעה תביעה צרכנית ובגובה הסכום המותר, אין מקומה בבית המשפט לתביעות קטנות.

אף על פי כן, לא הועברה התביעה לבית משפט השלום.

5.ברם, מהותו של בית משפט לתביעות קטנות הינו לקיים הליך קצר ומהיר ותמציתי, ובשל כך יינתן פסק דין קצר המתאים למסגרת זאת, גם אם ללא התייחסות לכל טענה או מ בלי להרחיב בנימוקים.

התובעת בחרה בבית משפט זה על מנת להגיש את תביעתה ועליה לקבל גם את יתרונות הדיון בבית המשפט וגם את חסרונות הדיון בבית משפט זה.

6.הנתבעת הינה חברה ציבורית בעלת רישיון להפעלת רשת תקשורת סלולארית.

7.התובעת היתה לקוחה של הנתבעת.

ביום 1.12.08 רכשה התובעת מהנתבעת מכשיר טלפון סלולארי מסוג נוקיה E71 וביום 26.10.09 מכשיר נוסף מאותו סוג.

למכשירים הוקצה קו ברשת "אורנג'".

8.בין הצדדים נחתמו הסכמי התקשרות אשר צורפו לכתב התביעה.

9.תחילת הפרשה בקלקולים שנפלו במכשירים דנן והכנסתם למעבדת הנתבעת לתיקון.

10.לשיטת התובעת, הפרה הנתבעת את ההסכמים ובשל כך עליה לפצותה בסכום התביעה.

11.להלן אתייחס לנקודות המרכזיות נשוא התביעה.

א.האחריות:

לפי הנתונים שהמציאה הנתבעת שהוקלדו בזמנים הרלבנטיים, תקופת האחריות לטלפון שמספרו מסתיים בספרות 776 הסתיימה בעת שהוכנס לתיקון האחרון.

ב.השמדת המכשיר:

בעת שנמסר מכשיר הטלפון לתיקון (וכן גם במקרים קודמים ולמכשיר הנוסף) חתמה התובעת על טופס שבו הובא לידיעתה כי עליה לאסוף את המכשיר בתוך 7 ימים מיום התיקון.