משארקה נ' סיבוני

החלטה

1.זוהי התנגדות לביצוע תובענה ולהלן עיקר טענות הנתבע:

א.בין התובע לנתבע נחתם זיכרון דברים אשר על פיו אמור היה הנתבע למכור לתובע את ביתו תמורת סך 1,975,000 ₪.

ב.בזיכרון הדברים נקבע בסעיף 15 פיצוי מוסכם מראש ע"ס של 20,000 ₪ שהצד המפר של זיכרון הדברים יהיה עליו לשלמו לצד הנפגע.

ג.לטענת הנתבע נקבע בסעיף 15 תנאי מתלה אשר עלול במקרים מסוימים לאיין את ההסכם ולבטלו מעיקרו.

ד.לטענת הנתבע , הוא הבהיר לתובע כי ייתכן ותהייה בעיה מצד מנהלת צה"ל, למכירת הנכס, זאת מאחר והנכס מצוי בשכונה שנבנתה עבור אנשי צבא בלבד.

2.שני הצדדים זומנו לדיון בפניי ובמהלכו נחקר הנתבע על תצהירו, הנתבע חזר בחקירתו על עיקר הדברים שאמר בתצהיר והנני מפנה לשורות 18 עד 29 של עמוד 1 לפרוטוקול ואין צורך לפרט את התשובות פעם נוספת. עוד הוא נשאל בעמוד 2 לפרוטוקול שהאם הוא ידע שהוא חותם על זיכרון הדברים למכירת הבית ותשובתו היא בשורה 11 בעמוד 2 שם אמר: "שזה ראשיתו של תהליך למכירת הבית, אני לא איש שמתעסק במסחר בבתים, זה הבית היחיד שלי..., לא ידעתי באותו רגע: המתווך שהסביר לי שאין בעיה, כשבדקתי את זה התברר שיש בעיה ואני לא קיבלתי אישור".

ועוד הוא נשאל אם לעניין סעיף 15 לזיכרון הדברים בשורה 17 לעמוד 2: "בסעיף 15 עצמו, נמצאת התשובה שהפיצוי לא יחול במקרה ולא יושגו האישורים המפורטים שם".

3.שני הצדדים סיכומו את טענותיהם בפניי והם חזרו על עיקר עמדותיהם.

4.לאחר שעיינתי בתצהיר ובזיכרון הדברים שלהלן הנני מצטט את סעיף 15 שבו מפאת חשיבתו: "הפרת ז"ד זה ו/או חלק ממנו, תזכה את הצד המקיים לפיצויי מוסכם מראש בסך של 20,000 ₪. למען הסר ספק, במידה ולא יתקבל אישור זכויות או נסח טאבו בתוך 30 יום מיום חתימת ז"ד זה, אז זכרון הדברים יבוטל ללא כל פיצוי"

אם כן סעיף 15 הקובע פיצוי מוסכם מוציא מתחולת הפיצוי מקרים שבהם לא יתקבל אישור זכויות או נסח טאבו. אך שאלה זו נתונה לפרשנות כאשר התובע סבור שהנתבע יכול היה להשיג את האישור ולמנוע את ההפרה בשל כך. עוד טוען הנתבע בסיכומיו כי בפנינו זיכרון דברים העונה על כל הדרישות כדי שהדבר יוביל למסקנה שקיימת עסקת מקרקעין שהופרה ומאחר וכל הדברים המהותיים נמצאים בזיכרון הדברים אז האישורים הנדרשים הם טריביאליים .

אין בידי לקבל מסקנה זו של התובע שכן אילו היו האישורים טריביאליים הם לא היו מוזכרים במפורש בסעיף 15, והדבר מעיד כי הנתבע היה סבור שיתכנו מסיבה זו או אחרת נסיבות שימנעו ממנו השגת האישור הדרוש או אפילו נסח טאבו.

בכל מקרה טענות אלה לעניין אומד דעתם האמיתי של הצדדים צריכות להתברר בפני בית המשפט בעת שמיעת התיק, ולא בשלב זה של רשות להתגונן שכן אני משוכנע שהנתבע הראה הגנה לכאורה, הלא היא הסיוג של חובת הפיצוי וטענות התשובה של התובע אמורות להתברר בעת שמיעת התיק העיקרי, ועל כן אני קובע שהנתבע יצא ידי חובתו להצביע בתצהיר על הגנה לכאורה כאשר תצהירו לא נסתר בחקירה הנגדית ולכן לא מדובר בהגנת בדים.

5.סוף דבר, אני מקבל את הבקשה ונותן לנתבע רשות להתגונן כנגד התובענה.

המזכירות תפתח תיק של סדר דין מהיר בהתאם ויהיה על הנתבע להגיש כתב הגנה בתוך 30 יום ממועד קבלת החלטה זו, בהתאם לתקנה 214 לתסד"א.

ניתנה היום, י"ד אדר ב תשע"א, 20 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: