משאהר נ' מדינת ישראל

החלטה

קצין משטרה החליט להשבית כלי רכב מסוג יעה אופני זעיר השייך למבקש, בנימוק שהמבקש התיר לאדם אחר, שאינו אוחז ברישיון נהיגה, לנהוג ברכב.

המבקש מבקש לבטל או, לחילופין, לקצר את תקופת ההשבתה. לטענתו, הוא לא ביצע עבירה ולא הרשה לאחר לבצע עבירה, אלא שהנהג עלה לרכב ללא רשותו של המבקש.

עוד פירט המבקש כי כתוצאה מההשבתה נגרמים לו נזקים כלכליים רבים, וזאת, בין היתר, בהתחשב בכך שהרכב משמש לעבודה, בעלות הרכב ובפרנסתו של המבקש.

המשיבה מתנגדת לבקשה תוך שהיא מפרטת את נסיבות האירוע ואת עברו התעבורתי של המבקש.

מעיון בחומר החקירה שבידי המשיבה עולה, לכאורה, כי המבקש עזב את הרכב כאשר מפתחות הרכב נותרו בו, והרכב מונע. לטענתו של המבקש, הוא ביקש מאחד הפועלים לשמור על הרכב מגנבה, אולם לא התיר לו לנהוג ברכב.

כפי שנקבע בפסיקה עבירה של מתן היתר למי שאינו בעל רשיון מתאים לנהוג ברכב הינה מסוג אחריות קפידה, בעל הנאשם להוכיח שעה כל שניתן למנוע את העבירה (ע"פ 502/66 דויטש נ' מדינת ישראל). כוחה של הלכה זו נשמר גם לאחר תיקון מס' 39 לחוק העונשין (רע"פ 4184/02 לוי נ' מדינת ישראל). בהתאם נפסק כי מי שאחסן את מפתחות הרכב באופן שלא היה באפשרותו להרגיש שאדם אחר לוקח אותם, אינו יוצא ידי החובה לנקוט בכל האמצעים הסבירים כדי לדאוג שאדם שאינו מורשה לא יוכל לנהוג ברכב (ת"ת (ת"א) 33278/07 מדינת ישראל נ' אטיאס).

על אחת כמה וכמה נכונים הדברים, לכאורה, בעניינו של המבקש, אשר הותיר את הרכב מונע וביקש מקטין, כבן 16 בלבד, להשגיח על הרכב.

המסוכנות הנובעת מהחזקת הרכב על ידי המבקש נלמדת באופן ברור מהנסיבות הנ"ל, וכן מעברו התעבורתי הכולל לא פחות מ-44 הרשעות קודמות.

לא נעלמה מעיני טענת המבקש בדבר הנזקים הכלכליים הנגרמים לו כתוצאה מהשבתת הרכב. אולם הלכה מושרשת היא כי על ביהמ"ש להעדיף את האינטרס הציבורי על פני האינטרס הפרטי של המבקש.

סוף דבר, לא מצאתי כי נפל פגם בשיקול דעתו של קצין המשטרה, ולכן אני דוחה את הבקשה.

ניתנה והודעה היום כ"ז תשרי תשע"א, 05/10/2010 במעמד הנוכחים.

מרדכי כדורי, שופט

הוקלד על ידי: ליהי גולן התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: