מרקמן נ' אבורומי האני ואח'

פסק דין

1.זוהי תביעה בגין תאונת דרכים שארעה ביום 25.12.08.

2.לטענת התובע, נסע ברח' אלנבי בחיפה, בסמוך לחנות שוק אלנבי לממכר פירות וירקות, ורכב הנתבעים אשר חנה מצד ימין בחניה אלכסונית יצא מהחניה ברברס, חסם את נתיב נסיעתו וכך גרם לתובע להתנגש בו.

3.לטענת הנתבעים, הנתבע 1 הגיע לעבודתו בחנות הפירות והירקות כמדי בוקר, אותת והחל להפנות את רכבו ימינה תוך שהוא מאיט את רכבו ובמטרה להיכנס לחניה האלכסונית כאשר לפתע פגע בו רכב התובע מאחור. הנתבע 1 הכחיש שהוא יוצא מהחניה בכלל במשך שעות היום כאשר הוא בעבודה עד שעה מאוחרת, ובפרט בשעת בוקר מוקדמת זו כאשר הוא רק מגיע לעבודתו. הנתבע 1 טען כי היה יום גשום והכביש היה רטוב וגרס כי התובע ככל הנראה נסע מהר מדי.

4.שמעתי את עדויות הנהגים המעורבים, אשר הדגימו כל אחד לגרסתו, את אופן התרחשות התאונה. עיינתי במסמכים שהוגשו לבית המשפט ובכלל זה דו"ח השמאי ותמונות הרכבים.

5.אין מחלוקת כי רכב התובע פגע ברכב הנתבע 1 מאחור. נטל ההוכחה מוטל על התובע, ולא מצאתי נימוק המצדיק להעדיף את גרסת התובע על פני גרסת הנתבע. זאת ועוד; גרסת הנתבע, אשר היתה בהחלט מהימנה כשלעצמה, אף נתמכת בעדות חברו לעבודה אשר לפי הטענה היה ברכבו והגיע עמו לעבודה.

יתרה מכך; גם אילו הייתי מקבל את הגרסה לפיה הנתבע 1 יצא עם רכבו ברברס, עדיין ספק רב אם היה בכך כדי להוביל לקבלת התביעה. בכתב התביעה נטען כי רכב הנתבע 1 חסם את נתיב הנסיעה. בעדותו אישר התובע כי רכב הנתבע כבר היה כמעט כולו מחוץ לחניה ("חצי או שלושת רבעי מהאוטו", עמ' 4, ש' 8). בנסיבות אלה, אין מדובר במצב בו הגיח רכב הנתבע 1 לפתע והפריע לנסיעה אלא במצב בו למעשה, לפי המתואר בתביעה, נתיב הנסיעה איננו פנוי. הרי מטבע הדברים כל יציאה בהילוך אחורי מהחניה האלכסונית נשוא התביעה, או מחניות אחרות כדוגמתה, תוביל למצב של חסימת נתיב הנסיעה. על הנוסע בכביש מעין זה להתאים את מהירות נסיעתו לתנאי הדרך, ובכלל זה לקיומן של מכוניות חונות משני הצדדים. התובע טען כי מהירות נסיעתו היתה 20 קמ"ש בלבד. הנתבעים טענו כי קרוב לודאי שנסע מהר יותר, על אף קיומה של כיכר בסמוך לפני מקום התאונה, ולכן לא הספיק לבלום. עוצמת הפגיעה המשתקפת בתמונות ת/2 מעידה על נסיעה שאיננה איטית ומכל מקום כזו העולה על מהירות של 20 קמ"ש.

6.לאור כל האמור לעיל, דין התביעה להדחות.

התובע ישלם לנתבעים הוצאות בסך 250 ₪.

סכום זה ישולם תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן תיווסף עליו ריבית פיגורים כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

7.זכות להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום מיום קבלת פסק הדין.

מזכירות בית המשפט נא לשלוח העתק פסק דין זה לצדדים בדואר רשום + אישור מסירה.

ניתן היום, י"ח טבת תש"ע, 04 ינואר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: