מרקמן את טומשין חברת עורכי דין נ' בן ברון

החלטה

לפניי בקשה למחיקת כותרת.

התובעת הגישה תביעה כספית בסדר דין מקוצר לתשלום שכר טרחה עבור שירותים משפטיים שניתנו לנתבע בקשר עם הליכים משפטיים שננקטו בשמו לצורך הכרה באירוע מוחי שפקד את הנתבע כבתאונת עבודה ולקבלת תגמולים מתאימים. בהסכם שבין הצדדים (נספח 1) נקבע כי שכר הטרחה יעמוד על 20% בצירוף מע"מ. בהערות להסכם נקבע כי שכר הטרחה ישולם במועד קבלת ההחלטה המזכה בתגמול הכספי. הוסבר ללקוח אופן חישוב היוון במקרה של נכות בשיעור המזכה בקצבה חודשית".

בהתאם, טוענת התובעת כי הנתבע חייב לשלם לה סך 312,793 ₪. כיצד? ובכן, בעקבות הליכים שונים שננקטו בשמו של הנתבע, התקבלה החלטה לפיה הנתבע יהיה זכאי לתשלום חודשי של 7,417 ₪ נטו לכל חייו החל מיולי 2006. הנתבע קיבל, בעקבות החלטה זו, הפרשים לעבר מחודש יולי 2006 עד למועד התביעה בסך 467,271. התגמולים לעתיד עומדים, על פי תחשיב התובעת, על סך 89,004 ₪. עוד נאמר כי עובר לפגישה בין ב"כ התובעת לנתבע, קיבל הנתבע הפרשי תגמולים בסך 302,961 ₪. על כן, נטען כי " בהתאם לתוכנת "המשערכת" ובהתאם לתוחלת החיים ולעתיד ולאחר היוון בהתאם לכללי המוסד לביטוח לאומי, מדובר בסכום נוסף של 1,476,323 ₪ זאת לאחר ניכוי קצבת זקנה עתידית (שכן נכה המקבל קצבת נכות מעבודה לא זכאי לקבל אף קצבת זקנה ועליו לבחור בין השתיים) העומדת על 1800 ₪ לחודש ולה זכאי הנתבע החל מגיל 67. נמצא, טוענת התובעת, כי הסכום הכולל לו זכאי הנתבע עומד על פי האמור על סך 1,779,284 ₪. ומתוכם יש לגזור סך של 20% + מע"מ שמהווה הסכום הנתבע.

2.במסגרת הבקשה למחיקת כותרת טוען הנתבע כי התביעה אינה נסמכת על ראיות בכתב במובן זה שמנספחי כתב התביעה לא ניתן לחלץ את סכום התביעה באופן אריתמטי פשוט. כתב התביעה מפרט חישוב מסובך שלשם עריכתו נזקקה התובעת לתוכנת "משערכת". נמצא אין מדובר בחישוב אריתמטי פשוט ומכיוון שכך אין מדובר בתביעה "לסכום קצוב". עוד נאמר כי נוסח ההסכם אינו בהיר ונזקק לפרשנות, היינו להסברים בכתב התביעה כיצד חושב בסופו של יום סכום התביעה.

דיון

3.לדעתי יש לקבל את הבקשה מטעם כפול: ראשית, הבקשה הועברה לתגובת התובעת לשם קבלת עמדה לבקשה. התובעת לא הגיבה חרף חלוף התקופה שנקצבה למתן תגובה ומשכך יש לראות בה כמי שאינה מתנגדת לבקשה. שנית, והוא עיקר, נחה דעתי כי סכום התביעה אכן איננו "סכום קצוב" במובן זה שהוא "אינו זקוק לשומה או להערכה, אלא ניתן לחישוב אריתמטי פשוט" (ע"א 236/64 ארדה נ' כץ, פ"ד יח (3) 518). במה דברים אמורים? עיון בתחשיב בכתב התביעה מעלה כי התובעת לא ערכה חישוב אריתמטי פשוט לצורך חילוץ שכר הטרחה המגיע לה. לצורך עריכת חישוב זה היא נזקקה בין היתר לתוכנת "המשערכת", לנתונים אודות תוחלת החיים ולכללי היוון עלומים, לפי שעה, שקבע המוסד לביטוח לאומי אשר אופן השימוש שנעשה בהם אינו ברור בשלב זה. זאת ועוד: הגם שאין לכך זכר בהסכם שכר הטרחה ניכתה התובעת, לצורך עריכת החישוב, את קצבת הזקנה עתידית מהטעם שנכה המקבל קצבה נכות אינו זכאי לקצבת זקנה. למעשה התובעת "בחרה" עבור הנתבע, לצורך החישוב, את קצבת הנכות במקום את קצבת הזקנה. די בכך כדי להראות כי סכום התביעה שחולץ על פי התחשיב האמור רחוק מלהוות סכום הניתן לקביעה בחישוב אריתמטי פשוט.

4.לאור האמור אני מורה כי המלים "בסדר דין מקוצר" ימחקו מכותרת התביעה והיא תתברר בסדר דין רגיל, בהתאם לסכומה. נוכח העובדה כי התובעת לא הגיבה לבקשה – אין צו להוצאות. כתב הגנה יוגש תוך 30 יום.

ניתנה היום, ל' כסלו תשע"ב, 26 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: