מרקוסון מרקו ואחרים.... נ' דקלה חב' לביטוח

החלטה

1.האם רשאי יורש של מבקש שהגיש בקשה לאישור תביעה ייצוגית, להיכנס לנעליו של המוריש, ולהפוך בעצמו למבקש בבקשת האישור, עוד בטרם בקשה זו נדונה ואושרה?

2.הוריו של המבקש היו מבוטחים בחברת הביטוח המשיבה. ההורים הגישו נגד המשיבה תביעה ובקשה לאישורה של התביעה כתביעה ייצוגית. לטענתם, המשיבה הפרה את התחייבויותה כלפיהם – במספר עניינים. כך נטען כי -

בניגוד לפוליסות ולחוק, המשיכה המשיבה לגבות מחברי הקבוצה שהיו מבוטחים בפוליסה שנייה ושלישית, את מלוא תשלומי הפרמיות החודשיות גם אחרי קרות מקרה הביטוח, גם בעת ששילמה למבוטחים גמלאות, וגם אחרי פקיעת הפוליסה, כאשר המבוטחים היו במצב סיעודי.

המשיבה אינה משלמת ריבית והפרשי הצמדה ממועד קרות מקרה הביטוח והיא פוטרת עצמה מתשלום גמלאות עבור חודשי ההמתנה או חלקם, וכך מקטינה את הסכום הרטרואקטיבי שהיא צריכה לשלם. ההצמדה היא למדד בסיס המאוחר בשנה וחצי למועד תחילת תקופת הביטוח וכך ההצמדה אינה מתווספת לסכום הקרן.

לא משולמות גמלאות עבור 3 חודשי ההמתנה או חלקם.

המשיבה השיבה לבקשה, והתנגדה לה מטעמים שונים שפורטו בתשובה.

3.לאחר הגשת הבקשה – ובטרם הבקשה נדונה או אושרה, הלכו המבקשים המקוריים לעולמם. המבקש הנוכחי הוא בנם של המבקשים הללו, ולטענתו – היורש היחיד שלהם. הוא מבקש כי בית המשפט יורה על החלפת בעלי דין, ויקבע כי הוא מוסמך להיות המבקש בבקשה לאישור התביעה כתביעה ייצוגית במקום הוריו.

4.המבקש הסתמך על תקנות 36 עד 39 לתקנות סדר הדין האזרחי, ועל ס' 1 לחוק הירושה. הוא טען כי כיורש של הוריו, הוא ירש את עילת התביעה שלהם, ולכן הוא רשאי להיכנס לנעליהם ולהפוך לבעל דין במקומם. המבקש אינו כופר בכך כי אין לו זכות אוטומטית להפוך לתובע ייצוגי. אולם, הוא מבקש כי בית המשפט יאפשר לו להפוך למבקש חלופי, משום שהוריו המנוחים היו אלה שהגישו ראשונים את בקשת האישור, וככאלה – בעלי זכות קדימה לשמש כתובעים ייצוגיים. המבקש – כיורש – ירש מהוריו הן את זכות התביעה שלהם כנגד המשיבה, והן את זכות הקדימה להיות הראשון לבקש את אישור התביעה כייצוגית.

המשיבה התנגדה לבקשה זו, מטעמים שונים שיפורטו להלן.

דיון

5.תקנה 19 לתקנות תביעות ייצוגית תש"ע 2010, קובעת כי בכול ענין של סדר דין בבקשה לאישור או בתובענה ייצוגית, יחולו תקנות סדר הדין האזרחי בשינויים המחויבים, אם אין בחוק תובענות ייצוגיות או בתקנות הוראה אחרת לענין הנדון. מאחר שאין הסדר ספציפי בחוק תובענות ייצוגיות או בתקנות, לענין מותו של מבקש אישור או תובע ייצוגי – יש לפנות אם כן לתקנות סדר הדין האזרחי, ולהחיל אותן בשינויים המחויבים.

6.תקנה 38 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כי

"מת בעל דין.... רשאי בית המשפט או הרשם להורות – אם ראה בכך צורך לשם יישוב מלא של כל השאלות הכרוכות בדבר – כי מנהל העיזבון או היורשים או הנאמנים או חליף אחר של בעל הדין, כולם או מקצתם, יהיו לבעלי הדין, או שתומצא להם הודעה בדרך ובצורה שנקבעו להלן ובתנאים שייראו לבית המשפט או לרשם".

תקנה 41 לתקנת סד"א קובעת כי מנהל העיזבון או היורש שנעשו בעלי דין, רשאים להגיש כתב טענות נוסף, הנובע מהעברת הזכויות אליהם.

7.המבקש, כמי שהוא יורש יחיד של הוריו (לטענתו שלא נסתרה בשלב זה) ירש את זכות התביעה האישית היתה להם – ככול שהיתה – נגד המשיבה. אין מחלוקת כי גם בהיותו יורש, ואפילו יורש יחיד, המבקש איננו יכול להחליף את הוריו באופן אוטומטי כבעל דין. בהתאם לתקנה 38 הנ"ל, גם כאשר מדובר בעילת תביעה אישית, יש לבית המשפט שיקול דעת האם לאפשר ליורש, מנהל עיזבון או חליף אחר, להפוך לבעל דין. מובן כי הדברים יפים גם כאשר המבקש אינו מבקש רק לתבוע את התביעה האישית של הוריו, אלא גם לשמש כתובע ייצוגי, ולייצג קבוצה שלמה של תובעים בעלי עילת תביעה דומה.

8.השאלה העיקרית שיש לתת עליה את הדעת, אם כן, היא השאלה האם – לאור מכלול הנסיבות הרלבנטיות - מן הראוי כי בית המשפט יפעיל את שיקול דעתו ויאפשר למבקש להיכנס לנעלי הוריו, ולשמש כתובע ייצוגי עבור הקבוצה כולה.

מאחר שמדובר בבקשה לאישור תביעה ייצוגית, ומאחר שכפי שהובהר לעיל, יש ליישם את תקנות סדר הדין "בשינויים המחויבים", יש לבחון את השאלה האם מן הראוי לאפשר למבקש להחליף את הוריו כמבקש, גם לאור המאפיינים המיוחדים של בקשה לאישור תביעה כתביעה ייצוגית.

זהות התובע המייצג על פי חוק תובענות ייצוגיות

9.חוק תובענות ייצוגית תשס"ו - 2006 (להלן: "החוק ") קבע הסדרים חדשים ביחס להגשת תובענות ייצוגיות במספר עניינים, ובין היתר בשאלת זהותו של התובע המייצג. ההסדר בו בחר המחוקק, לא היה הסדר לפיו כל אחד יכול לשמש תובע מייצג, אם הוא מצביע על עילת קבוצה העומדת לקבוצה. המחוקק לא ויתר על הדרישה לפיה התובע המייצג צריך להיות מי שהוא בעל עילת תביעה אישית משל עצמו.