מרקוביץ נ' לוקצקי ואח'

פסק דין

1. עניינה של התביעה שלפניי בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 2.12.12 בכביש גהה.

2. לטענת התובעת, רכב הנתבעים פגע ברכבה מאחור.

3. הנתבעים הגישו כתב הגנה ובו טענו כי רכב הנתבעים נסע בכביש. לפתע, רכב התובעת, שנסע לפני רכב הנתבעים, בלם בפתאומיות. רכב הנתבעים בלם אך פגע קלות ברכב התובעת. הנתבע 1 טען כי לאחר התאונה הבחין כי לא נגרם לרכבו נזק וכי לרכב התובעת גם לא נגרם נזק וכי היו לרכב נזקים קודמים עם חלודה שלא קשורים לתאונה.

4. במהלך הדיון שנערך בפני, העיד בנה של התובעת וחזר על גרסתו לפיה נסע בכביש גהה שהיה פנוי באותה שעה. לפתע חש חבטה מאחור והבחין כי רכב הנתבעים פגע בו. הנהג הכחיש כי לחץ על דוושת המעצור בשעת התאונה וטען כי הדרך היתה פנויה. הנהג הצהיר כי הרכב אומנם ישן אך היה במצב טוב וכל הנזקים המתועדים בחווה"ד נגרמו בגין התאונה.

5. הנתבע 1 העיד וטען כי הכביש היה עמוס ולפתע בלם הנהג ברכב התובעת. הנתבע 1 בלם, אך לא הצליח למנוע את התאונה ופגע ברכבה של התובעת. הנתבע 1 טען כי המכה לא היתה בעוצמה ולראיה לא נגרמו נזקים לרכבו כלל. בנוסף, טען כי הבחין כי ברכב התובעת בנזקים קודמים ובחלודה שלא נגרמו כתוצאה מהתאונה.

6. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים וראיותיהם, אני מעדיפה את גרסתו של הנהג ברכב התובעת ולפיכך, יש לדעתי לקבל התביעה ולחייב את הנתבעים בהוצאות התובעת, הכל כפי שיפורט להלן.

ראשית, התרשמתי מעדותו של הנהג ברכב התובעת והיא מהימנה בעיני. הנהג חזר בעקביות על גרסתו לפיה רכב הנתבעים פגע בו מאחור. שנית, הנתבע 1 עצמו הודה כי פגע מאחור ברכב התובעת.

לפיכך, אין חולק כי האחריות לתאונה מוטלת על הנתבעים.

באשר לשאלת הנזק – טענו הנתבעים כי מדובר ברכב ישן וכי היו קיימים בו נזקים קודמים לרבות חלודה, שאין עליהם לשאת באחריות לתיקונם. הנהג ברכב התובעת העיד מנגד כי הרכב היה שמור וכי תיקן רק את הנזקים שנגרמו בתאונה נשוא תביעה זה.

בהעדר חוו"ד שמאי נגדית, לא מצאתי לקבל את טענת הנתבעים, שנטענה בעלמא, לפיה לרכב נזקים קודמים וחלודה שאין מקורם בתאונה דנן. מן הסתם כאשר קיימים נזקים, יש להחליף את כל הרכיבים בחלק האחורי של הרכב. לרבות אלה שהיו נגועים לטענת הנתבע בחלודה. בנוסף, אין כל וודאות כי תמונת הרכב שהציג הנתבע, צולמה מייד לאחר התאונה. בנוסף, לעיתים תאונה גורמת נזק לחלק אחורי של רכב אחד מבלי לגרום נזק לרכב האחר.

כן, תמונות הנזק מתיישבות עם גרסת התובע ועם נזקיו המתועדים בחוות דעת השמאי.

לפיכך, סבורה אני כי הוכח שעל הנתבעים האחראים לתאונה לשאת בעלות הנזקים, כמפורט בחוו"ד שמאי ובהתאם לקבלה שהציגה התובעת.

באשר לנזק הנתבע בגין עוגמת נפש מצאתי מקום להתערב בו ולהפחיתו שכן בתאונת דרכים עסקינן.

7. סוף דבר, התביעה מתקבלת. הנני מורה לנתבעים לשלם לתובעת סך של 7,094 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה 23.6.13 ועד לביצוע התשלום בפועל.

בהתחשב בנסיבות העניין, יישאו הנתבעים בהוצאות משפט בסך 600 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום, ל' כסלו תשע"ד, 03 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: