מרקוביץ נ' הראל חברה לביטוח

פסק דין

התובעת הגישה תביעה בגין נזק שנגרם לה כתוצאה מתאונת דרכים.

לדבריה התאונה קרתה כאשר היא נהגה ברכבה וחלפה על פני מונית שעצרה בצד ימין, וברגע שהמונית פתחה את הדלת, היא פגעה עם רכבה בדלת. כתוצאה מכך נגרמו לרכבה, ובמיוחד לדלת, נזקים.

על כן תובעת את חברת הביטוח של הרכב המעורב.

מטעם חברת הביטוח העיד הנהג של הרכב המעורב. לטענתו, הוא היה בעצירה בצד הדרך, כאשר דלת רכבו סגורה בכל עת רלבנטית לתאונה זו.

התאונה קרתה, לדבריו, כאשר התובעת נהגה את רכבה צמוד מדי לרכבו עקב משאית שהגיעה ממול ועקב העובדה כי נצמדה לצד ימין, פגעה עם צד ימין של רכבה בצד שמאל של רכבו.

לדבריו: "... היא נצמדה אלי יותר מדי ופגעה לי בדלת".

איני מקבלת טענה זו משני טעמים:

א.         בכתב ההגנה בסעיף 4: "ביום 9.12.08 היה רכבו של הנתבע בעצירה בצידי הכביש ודלת רכבו פתוחה קמעה". אין ספק כי יש סתירה מהותית בין עדותו של נהג הרכב בביהמ"ש, לבין האמור בכתב ההגנה, ומדובר בסתירה מהותית, שכן עלי לקבוע אם אכן הדלת נפתחה כדברי התובעת, או שהדלת לא נפתחה, כדברי הנתבעת.

ב.         נהג הרכב המעורב טוען כי, לא נגרם לו כלל נזק מחד, ומאידך, טוען כי התובעת נסעה צמוד לצד ימין ופגעה ברכבו. ראה ציטוט דלעיל.

            אין ספק כי לו רכב התובעת היה פוגע בדלת המונית, היה נגרם נזק כלשהו, ולו שריטה קטנה או גירוד צבע, אך נהג המונית טוען כי לא נגרם לו כל נזק.

על כן, אני מקבלת במלואה את גירסת התובעת, לפיה התאונה קרתה כאשר נהג המונית פתח את דלת רכבו

והיא פגעה בו.

נציג הנתבעת טען כי התובעת לא הציגה אישור על אי הגשת תביעה. יצויין כי טענה זו אינה נכונה, שכן בתיק, לכתב התביעה, צורף אכן אישור בגין אי הגשת תביעה. כמו כן העידה התובעת, כי חברת הביטוח של פשטה רגל ולא היה לה את מי לתבוע ועל כן נאלצה לתבוע את חברת הביטוח של הרכב המעורב.

נציג הנתבעת טוען עוד כי הנזקים מופרזים וערך התביעה מופרז עקב כך.

דוח השמאי שצורף לתביעה מפרט במפורש את הנזקים שנגרמו לרכב, ונראה לי כי לתובעת מגיע פיצוי מלא

על נזקיה והוצאות שמאי.

לגבי הוצאות משפט ועוגמת נפש, לא אוכל להעריכן בכסף.

אשר על כן הנתבעת תשלם לתובעת סך של 10,827 ₪, הכוללים 900 ₪ שכ"ט שמאי; 9177 ₪ נזק לרכב;

ו-750 ₪ הוצאות משפט.