מרקוביץ נ' בובר ואח'

פסק דין

זוהי תביעה בגין תאונת דרכים שארעה ביום 15.12.2008 ברחוב חורב בחיפה.

לטענת התובעת, בעת שנהגה ברכבה ויצאה מחניית ביתה לכביש הראשי ברחוב חורב, רכב הנתבעת 2 נהוג ע"י הנתבעת 1 פגע ברכבה. האחריות לתאונה לטענתה, רובצת לפתחה של הנתבעת 1 אשר פגעה ברכבה בצד האחורי שמאלי.

לטענת הנתבעת מס' 1, התאונה ארעה עקב רשלנותה של התובעת. הנתבעת נסעה בנסיעה זהירה בכביש הראשי ואילו רכבה של התובעת הגיח לפתע לתוך הכביש ועל כן ארעה התאונה.

בדיון שהתקיים בפני העידו התובעת והנתבעת 1. התובעת העידה כי ידוע לה כי שדה הראיה במקום מוגבל וכי היציאה מחנית הבית ידועה כיציאה מסוכנת. לעיתים הינה יוצאת מהחניה בנסיעה קדימה ולעיתים אחורה. במקרה דנן יצאה אחורה. לטענת התובעת, מיקום הפגיעה ברכבה מחזק את גרסתה. מאידך, הנתבעת העידה כי נסעה בנסיעה רגילה ורכב התובעת הגיח לכביש באופן שלא אפשר לה לראות אותו לפני הפגיעה.

יצוין כי בכתב התביעה ציינה התובעת כי יש לה עדת ראיה, נוסעת נוספת אשר ישבה עימה ואולם העדתה בדיון לא התבקשה. עוד יצוין כי במסגרת ההודעה על התאונה לחברת הביטוח נרשם ע"י התובעת כי הרכב עמד וצד ג' פגע בו מאחור, תאור השונה מהתאור הנוכחי לארוע.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובצרופותיהם, לאחר שהקשבתי לדברי הצדדים והתרשמתי משניהם באופן בלתי אמצעי, לאחר ששקלתי את כלל טענות הצדדים, לא מצאתי נימוק ממשי המצדיק להעדיף את גרסת התובעת על פני גרסת הנתבעת 1.

על התובעת מוטלת חובת זהירות בעת יציאה מחניית ביתה וכניסה לכביש ראשי. זאת בפרט לאור כך שהסכנה הגלומה בכניסה לכביש מוכרת לה היטב, בשל שדה הראיה המוגבל. ניתן היה לצפות כי בשל כך תנסה התובעת לצמצם את הסכנה ביציאה כאשר פני הרכב יופנו לכביש הראשי, מה שלא קרה במקרה דנן. כמו כן, אם אכן ישבה עימה נוסעת נוספת, כטענתה בכתב התביעה, ניתן היה להיעזר בה לצורך ביצוע יציאה בטוחה לכביש הראשי, על פני לקיחת סיכון ביציאה אחורנית.

לסיכום, נטל ההוכחה מוטל על התובעת. לפיכך, דין התביעה להדחות.

התביעה נדחית.

התובעת תשלם לנתבעת 1 הוצאות בסך של 150 ₪.

זכות להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי בחיפה תוך 15 יום.      

המזכירות תשלח העתקים לצדדים בדואר רשום.

ניתן היום, ה' כסלו תש"ע, 22 נובמבר 2009, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: