מרקוביץ נ' אדלינה

פסק דין

1.התובעת השכירה דירת מגורים מרוהטת (להלן – הדירה) לנתבעת ולבעלה אלכסנדר רויטברג (להלן – השוכרים).

חוזה השכירות הראשון נעשה ביום 3.2.98, ומידי שנה נחתם חוזה שכירות נוסף, האחרון שבהם ביום 8.2.03 (נספח א' לתצהיר התובעת).

השוכרים עזבו את הדירה לקראת תום תקופת השכירות האחרונה ובמקומם נכנסו שוכרים אחרים.

להבטחת ביצוע התחייבויות השוכרים על פי חוזי השכירות הפקידו השוכרים בידי התובעת שטר חוב על סך 15,000 ₪, החתום על ידיהם כעושי השטר (להלן – השטר).

אחד הערבים לשטר היה אביה של הנתבעת, ברמן לאוניד (להלן – הערב).

2.ביום 4.12.09 הגישה התובעת את השטר לביצוע בהוצאה לפועל.

בתיק זה נדונה ההתנגדות שהגישה הנתבעת לביצוע השטר.

בהסכמת התובעת, ניתנה לנתבעת רשות להגן, והצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית.

יצוין, כי אלכסנדר הגיש בנפרד התנגדות, ובדיון שהתקיים בפני כב' הרשם אבי שליו הושגה הסכמה בין הצדדים, לפיה שילם אלכסנדר לתובעת סך של 3,000 ₪ לסילוק התביעה נגדו (נספח ה' לתצהיר התובעת).

כן יצויין כי במסגרת הליכים דומים שנוהלו נגד הערב, שילם הערב לתובעת סך של 2,000 ₪.

3.על פי המצוין בבקשה לביצוע שטר, הסכום הנתבע הוא 12,000 ₪, ועילת התביעה היא נזקים שהשוכרים גרמו למושכר ולריהוט שבו, על פי הפירוט הבא:

"מקרר שהוצא – 1,000 ₪,

שולחן פינת אוכל שהוצא – 3,750 ₪,

ארונית קטנה – 1,000 ₪,

ארון קטן במרפסת מטבח – 1,500 ₪,

ארבעה שרפרפים – 1,000 ₪,

כיור במרפסת מטבח שנשבר – 900 ₪,

טוש שנשבר במקלחת – 500 ₪,

מנגנון תריס שבור במרפסת – 300 ₪,