מרקו ואח' נ' בן יצחק ואח'

פסק דין

בפניי תביעה לתשלום סך של 3,892 ₪ בגין נזקים שנגרמו לרכב התובעים בשל תאונת דרכים.

העובדות וטענות הצדדים בתמצית:

התובע 2 טוען כי ביום 12.10.10 נסע ברחוב משה שרת בקרית חיים ולפתע יצא רכב הנהוג ע"י נתבעת 1 ובבעלותה מחנייה ופגע ברכבו בצידו לאורך צידו הימני של הרכב.

השמאי מטעם התובעים העריך את הנזקים הישירים שנגרמו לרכב בסך של 2796 ₪. התובעים שילמו שכר טרחה לשמאי סך של 596 ₪.

הנתבעת טענה כי האחריות בגין אירוע התאונה רובצת על התובע 2, מאחר והתאונה קרתה כאשר היא החנתה את רכבה על המדרכה בצורה אלכסונית כאשר החלק האחורי של רכבה היה בכיוון הכביש בעצירה מוחלטת, ולפתע הרגישה פגיעה בחלק האחורי של רכבה.

הכרעה;

לאחר עיון בכתב התביעה, חוות הדעת, התמונות ועדויות הצדדים הגעתי למסקנה כי יש לקבל את התביעה, וזאת מהנימוקים הבאים:

ראשית, התובע העיד בפניי כי התאונה התרחשה כאשר רכבו חלף על פני רכבה של הנתבעת והיא נסעה אחרוה ופגעה ברכבו, עדותו זו אמינה בעיניי ומחוזקת ע"י התמונות שצורפו לחוות הדעת מטעמו לעניין מוקד הנזק ברכבו.

השמאי מטעם התובעים כתב בחוות דעתו בתיאורו מוקד הנזק לרכב התובעים : "הדלתות הימניות, הכנף האחורית הימנית- נפגעו וניזוקו".

אם רכבו פגע ברכב הנתבעת, כפי גרסתה, בהיותה בעצירה מוחלטת היינו אמורים לראות נזק לרכבו גם בחלק הקדמי כולל כנף ותיאור שונה של השמאי לעניין הנזק, הרי הוא נסע ישר. אך לא כך הדבר!

שנית, השתכנעתי מעדותה של הנתבעת בפניי כי אכן היא חנתה מעל למדרכה כאשר פינתו השמאלית האחורית של הרכב פונה לכיוון הכביש, היא העידה כי חיכתה לבנה לצאת מהגן וכי לא הייתה לה סיבה להתחיל בנסיעה אחרוה כל עוד בנה לא הגיע לאוטו. הוסיפה כי לאחר התרחשות התאונה אמא של אחד הילדים יצאה מהגן יחד עם בנה וראתה את המתרחש.

דבר זה אינו שולל אפשרות של חזרה אחרונית לאחר מכן! חזרה זו אפשרית ולא נשללה.

שלישית, רכב הנתבעת אינו בבחינת "נתון כביש" שכן לפי עדותה בפני כדקה וחצי שתיים , זמן זה אינו מאפשר להגדיר את רכב התובעת כנתון כביש, משכך דרך העצירה של הנתבעת, מהווה מכשול, עדות התובע שהנתבעת אכן נסעה אחורנית, מבלי שנסתרה עדות זו, מוקד הנזק, מביאני למסקנה שעדות התובעת, אמינה בעיני , משתלבת היטב אפ תיאור הנזק.

רביעית, הנתבעת לא הביאה את "האמא" לעדות בפניי. האמא יכלה לחזק את המסקנה כי לא הייתה לנתבעת סיבה להתחיל בנסיעה לאחור כל עוד בנה לא יצא מהגן.

גרסתה של הנתבעת נותרה ללא חיזוק כלשהו לעומת גרסתו של התובע שחוזקה בתמונות שהוגשו בפניי ולדבריו של השמאי מטעמו לעניין מוקד הנזק ברכב התובעים.

אשם תורם;

בנסיבות העניין נראה לי שיש לייחס לתובע אשם תורם בשיעור 15%.

הנזק;

הנזק הוכח בפני על סך 3,239 ₪ לפי חוות דעת ושכר שמאי .