מרקו ואח' נ' אלבר חברה לביטוח ואח'

פסק דין

בפני תביעה במסגרתה עותר התובע כי בית המשפט יורה לנתבעת לפצותו בגין נזקי תאונת דרכים.

לטענת התובע נפגע רכבו מאחור ביום 11.9.09 בשעה שעצר לצורך כניסה לחנייה ואילו נהגת רכב הנתבעת אשר לא שמרה מרחק פגעה בו בחוזקה.

לטענת הנתבעת התאונה ארעה עקב רשלנותו של רכב נוסף אשר הגיע במהירות מופרזת מאחורי רכב הנתבעת, לא הספיק לעצור והדף את רכב הנתבעת לכיוון רכב התובע.

נוכח טענה זו הוגשה הודעה לצד שלישי כנגד בעלת הרכב אשר נסע ופגע בחלק האחורי של רכב הנתבעת.

בכתב ההגנה להודעה לצד שלישי נטען כי נהג רכב הצד השלישי הצטרף לתאונה קיימת ולא היה במגע בין רכב הנתבעת לרכב הצד השלישי כדי לשנות מתוצאות התאונה.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ונתתי דעתי לעדויות הצדדים בפני, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל ודין ההודעה לצד שלישי להתקבל בחלקה. טעמיי להלן.

השאלה המהותית לה נדרשתי בתיק זה הינה האם הסיבה לתאונה היתה פגיעת רכב הנתבעת ברכב התובע עקב אי שמירת מרחק, או הדיפתו של רכב הנתבעת על ידי נהג רכב הצד השלישי אל רכב התובע עקב רשלנות של הצד השלישי.

בעניין זה מצאתי לקבל את גרסת התובע.

מצאתי את עדותו של התובע בפני כמהימנה. התרשמתי כי התובע לא ביקש להעצים את האירוע, אלא לתארו כפי זכרונו.

עדותו זו של התובע נתמכה בעדותה של הגב' שירן מרקו (אחות התובע) כאשר נמצאה תאימות רבה בין שתי העדויות חרף העובדה שהגב' מרקו לא נכחה באולם בעת חקירת התובע.

מעדותם של התובע ואחותו עלה כי הפגיעה הראשונית היתה חזקה מאוד ולאחר מכן הרגישו מכה קטנה נוספת. בכך יש כדי ללמד כי התאונה ארעה עקב אי שמירת מרחק של נהגת רכב הנתבעת, ולא כתוצאה מפגיעת הצד השלישי.

מצאתי את עדותה של נהגת רכב הנתבעת כתמוהה. למספר לא מבוטל של שאלות השיבה כי אינה זוכרת.

טענתה על פיה הרכב מאחור הדף אותה קדימה למרחק של למעלה מעשרה מטרים, כאשר מהירותה לא היתה גבוהה מלכתחילה, אינה סבירה בעיני.

מעדותה של נהגת רכב הנתבעת עלה כי היו עמה ברכב שתי נוסעות נוספות. עדות אלו, לא זומנו ולא הגיעו לדיון. לשיטתה של נהגת רכב הנתבעת אחת מן העדות ישנה במועד התאונה ואילו השנייה לא הבחינה בתאונה שכן דעתה הייתה נתונה לטלפון הסלולארי ולא לדרך.

מצאתי כי אי זימונן של עדות אלו עומד לחובתה של הנתבעת.

גם אם יש ממש בטענות נהגת רכב הנתבעת באשר לרלוונטיות של עדויות נוסעיה, היה עליה לוודא כי עדים אלו יתייצבו ויעידו על כך בעצמם.

בית המשפט העליון נתן דעתו לא אחת לכך שהעדר התייצבותם של עדים, עומדת לחובתו של בעל הדין אשר נמנע מן הזימון.

הנתבעת לא הציגה לעיוני חוות דעת שמאי או תמונות של נזק לרכבה.

נוכח הטענה כי מדובר בפגיעה אחורית מהותית ברכב הנתבעת אשר נהדף קדימה, ניתן היה לצפות כי תמונות התומכות בכך יוצגו לעיוני.