מרק נ' קיבוץ גבים

פסק דין

לפי גרסת התובע, הוא פנה לנתבעת כדי לשכור דירה בקיבוץ הנתבע. כאשר הוא ניהל משא ומתן, נאמר לו שהחוזה יהיה למשך 12 חודשים. אז נאמר לו שיוכל לחתום על חוזה שיכנס לדירה ורק אחרי שבוע שנכנס לדירה בקיבוץ הנתבע, הראו לו את החוזה ושם הוא ראה שהחוזה כתוב ל-12חודשים אך יחד עם זאת ציין בחוזה שהחוזה הוא מ-1.3.10 עד 31.7.10 ואז נאמר לו שזה רק פורמלי ושב-1.8. יאריכו חוזה למשך שנה נוספת. יש לציין שהתובע הגיע לקיבוץ, יחד עם אישתו ו-2 ילדיו. ילד אחד תינוק שהיה צריך להכנס לתינוקיה, בשלב ראשון, ואז התובע מעיד שהוא הודיע לנציגי הקיבוץ כי התינוק יכנס לתינוקיה רק בחודש ספטמבר כי בחודש יוני כל המשפחה צריכה לסוע לחו"ל לחודש בערך.

זמן מה אחרי שנכנסו, התקשרו אליהם מהתינוקיה אמרו שיש מקום ושיכניסו את הילד לתינוקיה וכי נעשו סידורים לקלוט את הילד ואז הוא אמר להם שהוא יכנס לתינוקיה, חזר ואמר להם שהילד יכנס לתינוקיה רק בספטמבר. כחודש לפני ה-31.7.10 הודיעו נציגי הקיבוץ לתובע כי החוזה לא יוארך וכי הוא צריך לעזוב את הקיבוץ מכיוון שלא הכניס את הילד שלו לתינוקיה.

בעקבות זאת טוען התובע כי נגרמו לו נזקים רבים אותם הוא מפרט בסיפא של כתב התביעה.

לפי גרסת נציגי הנתבעת, הקיבוץ גבים הוא קיבוץ שעובר הליך של הזדקנות ולכן הם רוצים לקלוט בקיבוץ תושבים צעירים עם ילדים. ומחייבים את המצטרפים להשתלב במערכת החינוך של הקיבוץ, בין אם זה תינוקיה, או ביה"ס או גן.

כאשר נוצר הקשר הראשון בין הנתבעת לתובע הודיעו נציגי הנתבעת לתובע כי בכל מקרה החוזה יהיה רק עד 31.7.10, וזאת מכיוון שזו תקופה שבהם מסתיימות שכיריות ומתחילות חדשות ולכן החוזה יהיה רק עד ל-31.7.10.

כאשר הגיע התובע לקיבוץ ראה את החוזה, אמר אבל כתוב שם 12 חודשים ושוב חזרו ואמרו לו כי החוזה יסתיים ב-31.7.10 ואז יחליטו אם להאריך אותו או שלא להאריכו. כמו כן חזרו נציגי הקיבוץ ואמרו לתובע שהילדים צריכים להשתלב במערכת החינוך, בעוד שהבוגר לא יוכל להשתלב אלא בחודש ספטמבר, על התינוק להשתלב מיד בתינוקיה של הנתבעת ונעשו סידורים בתינוקיה של הנתבעת לקלוט את הילד לתינוקיה, אך התובע לא הביא את הילד שלו לתינוקיה כדי להלקט בה, גם בחודש יוני נסעה התובע עם כל משפחתו לחו"ל לחודש, ואחרי שחזר, היות והקיבוץ התרשם שאין הוא מתאים להם חברתית בכך שהוא לא רוצה לשלב את הילד הקטן שלו בתינוקיה,הוא לא מתאים להם לשמש כתושב, לכן הם החליטו שלא להאריך לו את החוזה למשך תקופה נוספת- מעבר ל-31.7.10.

הם ראו בהתנהגותו של התובע כהפרת ההסכם שהילדים השתלבו במערכת החינוך של הנתבעת כפי שהנתבעת עומדת על כך.

בעניין שבפניי קיימות 2 גרסאות הסותרות זו את זו ואשר אינן מתיישבות זו עם זו.

בדקתי ושקלתי היטב את הרושם שעשה עלי כל אחד מהעדים שהעידו בפניי ואת מידת המהימנות שיכול ומוכן אני לייחס לדבריהם, ובסופו של דבר הגעתי למסקנה כי אין אני יכול להעדיף את גרסת התובע על פני גרסת נציגי הנתבעת ולהפך.

על פי הכלל המוציא מחברו עליו הראייה, היה על התובע להוכיח שמאזן ההסתברות נוטה כדי 51% ויותר לטובת גרסתו.

מאחר שאין אני יוכל להעדיף את גרסת התובע על גרסת נציגי הנתבעת ולהפך, הרי שהתובע לא הוכיח בפניי שמאזן ההסתברות נוטה כדי 51% ויותר לטובת גרסתו.

לכן אני קובע כי התובע לא הרים את נטל הראייה המוטל על שכמו ולא הוכיח את תביעתו כמידת ההוכחה הדרושה.

לכן לסיכומו של דבר, אני מחליט לדחות את תביעתו של התובע.

זכות ערעור תוך 15 יום בבית משפט מחוזי בבאר שבע.

ניתנה והודעה היום כ"ו אייר תשע"א, 30/05/2011 במעמד הנוכחים.

עמירם דננברג, שופט בדימוס

קלדנית: מירי ק התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: