מרציאנו נ' ועדה מקומית לתכנון שומרון

פסק דין

הרקע לערעור וטענות הצדדים:

בפני ערעור על הכרעת דינו של ביהמ"ש לעניינים מקומיים בחדרה, מיום 7.6.09, שניתנה בתיק 08 – 11 – 2788, לפיה הורשע המערער בעבירה של ביצוע עבודה ללא היתר של יציקת רצפת בטון בשטח של כ-300 מ"ר מסביב למבנה קיים, זאת ללא היתר בניה.

בימ"ש קמא, אשר התייחס לטענת המערער כי הוא כבר נשפט על עבודות הבניה שבנדון בספטמבר 2008 במסגרת תיק עמ"ק 1030/06 (להלן: "התיק הקודם"), קבע כי כתב האישום המקורי בתיק הקודם כלל יציקת משטח בטון מאחורי המבנה בשטח של 10 מ"ר, נוסף לעבודות בניה אחרות, אך לאחר שתוקן על ידי התביעה, כנראה בהסדר עם הנאשם/המערער כאן, כתב האישום המתוקן לא כלל את יציקת הבטון הנ"ל וכי בכל מקרה אין המדובר באישום בגין אותה יציקת בטון משום שבכתב האישום הנוכחי מואשם המערער ביציקת בטון בשטח של 300 מ"ר. בימ"ש קמא קבע כי עד התביעה, מר קרני, אשר שלל בעדותו את הטענה של המערער שהיציקה נוצקה בשנת 2005 וכי היא הייתה חלק מכתב האישום בתיק הקודם, עשה רושם מהימן ואמין. על כן, קבע בימ"ש קמא כי על יציקת הבטון המיוחסת למערער בכתב האישום הנוכחי לא נשפט הנאשם/המערער כאן בתיק הקודם ואין בסיס לטענת המערער בדבר סיכון כפול.

המערער טוען כי כבר נדון בעבר בגין ביצוע העבירה נשוא כתב אישום זה במסגרת תיק עמק 1030/06 וכי מדובר בעבירה שהייתה חלק מכתב האישום בתיק הקודם, אשר בוטלה בכתב האישום המתוקן. לטענת המערער, בימ"ש קמא לא אפשר לו להשמיע טענותיו כראוי ואף רשם פרוטוקול דיון שאינו מפיו של המערער ואינו משקף את בקשתו של המערער להגיש מסמכים שבימ"ש קמא סירב לקבלם, לטענתו. המערער טוען כי טענתו לפיה העבודות נשוא כתב האישום היו קיימות כבר עת נשפט בעבר לא זכתה להשמע כלל, למרות כל ניסיונות המערער להעלות נושא זה לדיון.

לטענת המערער, עד התביעה היחיד, מר אבי קרני, הודה כי הינו עובד בוועדה רק מספטמבר 2007. עד זה טען כי ביקר במקום בחודש ספטמבר 2008 ואז נתגלו בפניו יציקות הבטון. המערער טוען כי יציקות הבטון היו שם כבר משנת 2005 ולעד התביעה לא הייתה יכולת לדעת מתי בפועל בוצעו היציקות, שכן לדבריו ביקר במקום בפעם הראשונה בחודש ספטמבר 2008 ולכן אינו יכול לבסס את טענתו לפיה היציקות בוצעו מספר חודשים לפני כן. המערער טוען כי המשיבה לא התמודדה עם טענה זו ולא הביאה כל ראיה לעניין זה, למרות שבידיה ראיות מהדו"חות שהוכנו על ידה בשנת 2005. המערער טוען כי מעבר לכתב האישום הקודם וכתב האישום המתוקן שהגיש לביהמ"ש קמא לא אפשר לו בימ"ש קמא להגיש כל מסמך שהוא לחיזוק טענותיו. לטענת המערער, בימ"ש קמא התעלם מהעובדה שבין כתב האישום המקורי לכתב האישום המתוקן בתיק הקודם חל שינוי משמעותי לפיו הוסרו מכתב האישום כל עבודות יציקת הבטון, אותן עבודות שבבסיס כתב האישום הנוכחי. המערער טוען כי הוא עומד לדין בשנית בגין אותו אירוע ואותה השתלשלות אירועים, כי הוא כבר הורשע בגין מעשה הבניה ולא יתכן שיוגש נגדו כתב אישום בגין מעשה שהוא כבר הורשע בגינו.

עוד טוען המערער כי ביום 17.6.09 הגיש לבימ"ש קמא בקשה לתיקון פרוטוקול, אך גם בקשה זו לא זכתה לכל התייחסות. המערער טוען כי בידיו צילומים ופרוטוקולים של דיונים המחזקים את טענותיו. המערער טוען כי אליבא דגרסת מנהל מקרקעי ישראל (בתיק בש"א 12389/05 ת.א. 9425/05 וכן בתיק עפ"א 202/05) המערער ביצע את יציקות הבטון כבר בשנת 2005 ובגין עבודות אלו הוגשו כנגדו בקשות לפי פקודת ביזיון ביהמ"ש שנדונו הן על ידי בימ"ש השלום והן על ידי ביהמ"ש המחוזי, אך בימ"ש קמא לא אפשר לו להגיש את הפרוטוקולים בעניין זה.

המשיבה טוענת כי הכרעת דינו של בימ"ש קמא מפורטת וברורה. בימ"ש קמא, אשר שמע את העדים וראה את המסמכים, קבע כי עד התביעה עשה עליו רושם מהימן ואמין ולא מצא מקום להטיל דופי בעדותו, תוך בחינת עדות הנאשם. נקבע שהמערער לא נשפט על יציקות הבטון עליהן מדובר בכתב האישום הנוכחי. המשיבה טוענת כי מדובר בממצאי מהימנות בהם לא יתערב ביהמ"ש שלערעור. עוד נטען כי המערער אישר בפרוטוקול עדותו בבימ"ש קמא שלא רואים בתמונות משנת 2005 יציקת בטון של 300 מ"ר.

לטענת המשיבה בכתב האישום הקודם נזכר שטח בטון של 10 מ"ר כך שאין קשר למשטח נשוא התיק הנוכחי והמערער לא נשפט ולא הורשע על המשטח של 300 מ"ר בתיק הקודם.

המשיבה טוענת כי כל מה שהמערער ביקש להגיש הוגש לבימ"ש קמא ובקשתו לתיקון הפרוטוקול נדחתה משום שהמערער לא ביקש להגיש במהלך הדיון את המסמכים שהוא מציין בבקשה לתיקון פרוטוקול.

דיון ומסקנות:

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, את המסמכים שהוגשו לעיוני ואת הכרעת דינו של בימ"ש קמא הגעתי למסקנה כי יש לדחות את הערעור מהטעם שלא נפל כל פגם המצדיק התערבות בהכרעת דינו של בימ"ש קמא, המבוססת היטב בחומר הראיות שהוגש לבימ"ש קמא ובממצאי מהימנות וממצאים עובדתיים שנקבעו על ידי בימ"ש קמא ובהם אין ביהמ"ש שלערעור נוהג להתערב, אלא במקרים חריגים.

כפי שציין בימ"ש קמא בהכרעת דינו, עד התביעה, מר אבי קרני, העיד כי בספטמבר 2008 גילה משטח מבטון שנוצק מסביב למבנה בקרקע שבחזקת המערער והציג תמונות שצילם באותו מועד, המתארות את משטח הבטון שנוצק. העד גם העיד כי היציקה נשוא כתב האישום הנוכחי בוצעה להערכתו כחודשיים לפני המועד הנקוב בכתב האישום, היינו, ספטמבר 2008 ובוצעה בין החודשים אפריל-מאי לספטמבר 2008. העד העיד כי כי מספר חודשים קודם לכן צילם את יציקת הבטון כשהייתה בעיצומה בתמונות שהוגשו וסומנו ת/5 ו-ת/6. העד העיד גם כי ידוע לו שהיה הליך שיפוטי קודם לגבי המבנה שנמצא באותו מקום וכן העיד כי כשבדק את התיק בוועדה מצא שהיה הליך משפטי כנגד המערער בעניין מספר עמודים שנבנו בחזית המבנה (ב"ש 1010/05 במסגרת תיק עמ"ק 1030/06). אותו עד ציין כי הוא עובד בוועדה מספטמבר 2007.

ב"כ המשיבה הגיש לבימ"ש קמא את תיק עמ"ק 1030/06 הכולל בתוכו את ב"ש 1010/05 ואת התמונות שצולמו באפריל 2005 בנכס של המערער. המערער עצמו אישר בעדותו בפני בימ"ש קמא כי בתמונות לא רואים את הבטון נשוא כתב האישום הנוכחי. המשיבה טענה בפני בימ"ש קמא כי בעת הגשת כתב האישום נשוא תיק עמ"ק 1030/06 לא הייתה יציקת בטון של 300 מ"ר וכל שהיה זה יציקת בטון מאחורי המבנה, בשטח של לא יותר מ- 10 מ"ר. לכן גם ההליך של צו ההריסה המנהלי וכתב האישום הקודם בתיק עמ"ק 1030/06 לא התייחסו ליציקת בטון בהיקף הגדול שנמצא שם היום.

בימ"ש קמא קיבל את טענות המשיבה וקיבל את עדותו של העד מטעמה כעדות מהימנה שנתמכת גם בראיות וצילומים ולפיכך קבע כי מדובר ביציקת בטון שעליה לא נשפט הנאשם בתיק הקודם ואין בסיס לטענתו בדבר סיכון כפול והרשיע את הנאשם/המערער בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום הנוכחי.

סבורני כי אין להתערב בקביעותיו של בימ"ש קמא. מדובר בממצאים עובדתיים ובקביעות מהימנות שקבע בימ"ש קמא בהתבסס על העדויות ששמע והראיות שהוצגו בפניו. כידוע, ביהמ"ש שלערעור איננו נוהג להתערב בממצאים עובדתיים וקביעות מהימנות, אלא במקרים חריגים (ראה: ע"פ 3470/08 פלוני נ' מ"י, טרם פורסם (2009); ע"פ 4901/09 פלוני נ' מ"י, טרם פורסם (2009)).

כמו כן, טענותיו של המערער לפיהן בימ"ש קמא סירב לקבל לידיו מסמכים שביקש המערער להציג לא הוכחו ואף טענתו כי הפרוטוקול אינו משקף נכונה את שנאמר במהלך הדיון לא הוכחה על ידי המערער ונסתרה על ידי ב"כ המשיבה. על פי הכתוב בפרוטוקול בימ"ש קמא, ביהמ"ש קיבל לידיו את כתב האישום ואת התיק הקודם, עיין בהם והתייחס למסמכים אלה בהכרעת דינו. מעיון בכתב האישום נשוא התיק הקודם (עמ"ק 1030/06) עולה כי כתב האישום המקורי בתיק הקודם התייחס ליציקת משטחי בטון מאחורי המבנה בשטח של כ- 10 מ"ר ולא ליציקת משטח בטון בשטח של 300 מ"ר. בכל מקרה, ללא כל קשר לעובדה שיציקת משטח הבטון בשטח של כ- 10 מ"ר הושמטה מכתב האישום המתוקן, הרי שכעת מדובר במשטח בטון בשטח של 300 מ"ר, כלומר, בניה ללא היתר בסדר גודל הרבה יותר גדול. כמו כן, כפי שקבע בימ"ש קמא, הוכח על פי עדותו של עד התביעה, שנמצא מהימן, וכן על פי המסמכים והצילומים שהוגשו הן בתיק זה והן בתיק הקודם, כי מדובר ביציקת משטח בטון שלא הייתה קיימת קודם לכן ובוצעה מספר חודשים לפני ספטמבר 2005 ובכל מקרה, וגם אם משטח הבטון הנוכחי היה קיים קודם לתקופה אליה העיד עד התביעה, הרי שהמערער לא נשפט בגין יציקת בטון זו במסגרת הליך פלילי (להבדיל מהליך אזרחי שאינו מקים טענה של סיכון כפול).

כאמור, מדובר בממצאים עובדתיים ובממצאי מהימנות שנקבעו על ידי בימ"ש קמא, שאין מקום להתערב בהם ובנסיבות העניין, מאחר שמדובר באישום הנוכחי ביציקת בטון שהוכח בבימ"ש קמא באמצעות עדויות וראיות כי לא הייתה קיימת בעת הגשת כתב האישום בתיק הקודם והמערער לא נשפט בגינה בתיק הקודם, הרי שגם לגופו של עניין אין מקום להתערב בקביעותיו של בימ"ש קמא, אשר ביסס הכרעת דינו על הראיות והעדויות שהובאו בפניו וקבע ממצאים עובדתיים וממצאי מהימנות שלא נפל בהם כל פגם המצדיק התערבות.

כמו כן, לא הוכחה טענתו של המערער כי בימ"ש קמא סירב לקבל מסמכים מתיק בש"א 12389/05 השייך לתיק ת.א. 9425/05 ומתיק עפ"א 202/05 ו/או כי בימ"ש קמא ניהל פרוטוקול שאינו משקף את שהתרחש בדיון. בימ"ש קמא דחה בקשתו של המערער לתיקון הפרוטוקול (שהוגשה לאחר מתן הכרעת הדין המרשיעה אותו בביצוע העבירה) ונקבע שכל מסמך שהוגש על ידי המערער נרשם כמוצג. כך גם טוענת המשיבה בתגובתה לבקשה לתיקון פרוטוקול שהוגשה לבימ"ש קמא. בנסיבות אלו חזקה היא כי פרוטוקול בימ"ש קמא משקף נאמנה את שהתרחש במהלך הדיון וחלה הוראתו של סעיף 139 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, המורה כי הפרוטוקול ישמש ראיה לכאורה למהלך המשפט, אולם בערעור באותו עניין אין לטעון נגד דיוקו של הפרוטוקול ואין להביא ראיות לטעות בו, אלא ברשות ביהמ"ש של ערעור. בנסיבות העניין, לא מצאתי עילה להעניק רשות זו.

אוסיף עוד כי גם אם נקבל, ואף במסגרת הערעור, את המסמכים מתיק בש"א 12389/05 השייך לתיק ת.א. 9425/05 ומתיק עפ"א 202/05 שנדון בפני הרכב בו הייתי אחד משופטיו, אין בכך כדי להשפיע על התוצאה. מדובר בהליך אזרחי שעניינו במשטח בטון שבנה המערער ולא בהליך פלילי, המקים טענה כי המערער כבר נשפט באותו עניין. מכאן שאין במסמכים אלו כדי לשנות את פסיקת בית משפט קמא.