מרציאנו נ' הלל

החלטה

בפני בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינה של כב' המפקחת על רישום המקרקעין בחיפה, אשר ניתן ביום 10.4.2011.

מבלי להידרש לסוגיית מועד הגשת הערעור, לא מצאתי יסוד להיעתר לבקשה לעיכוב ביצוע מכמה טעמים.

ראשית, הבקשה לעיכוב ביצוע שהוגשה למפקחת לא הוכרעה וממילא לא נדחתה על ידה.

שנית, הבקשה שהונחה בפניי לא נתמכה בתצהיר כמתחייב. התצהיר שצורף להודעת הערר נועד כפי שצוין שם, לתמוך בבקשה שהוגשה בפני המפקחת ואינו מיועד לתמוך בבקשה בבית משפט זה.

שלישית וזה העיקר – החיוב שבו מדובר בפסק הדין הנו חיוב כספי. המבחנים שנקבעו בפסיקה לעיכוב ביצוע פסק דין מונים שני מבחנים עיקריים – האחד, שעל המבקש להצביע על סיכויים טובים להצליח בערעורו על פסק הדין שאת ביצועו הוא מבקש לעכב; השני, שעל המבקש לשכנע את בית המשפט כי ביצוע פסק הדין יסב לו נזק כבד, שלא לומר נזק בלתי הפיך (ראו: בש"א 219/96 ישקר נ' בנק דיסקונט בע"מ, פד"י מט (5), 284).

לא ראיתי להתייחס לסיכויי הערעור באשר התנאי השני הנדרש אינו מתקיים בענייננו. כאמור מדובר בחיוב כספי לגביו נקבע כי ככלל בית המשפט לא יורה על עיכוב ביצועו (בש"א 3158/91 פלאטו שרון נ' קומפני פריזיין, פד"י מה(5), 499). למותר לציין כי המבקש כלל לא העלה כל טענה לגבי מצבה הכלכלי של המשיבה ולא טען כי במידה ופסק הדין יבוצע והכסף ישולם לה, לא יעלה בידו להשיב את הגלגל לאחור ולקבל חזרה את כספו, היה וערעורו יתקבל.

די בכל אלה על מנת להביא לדחיית הבקשה.

משלא נתבקשה תגובת הצד שכנגד איני עושה תו להוצאות.

לפיכך, הבקשה נדחית ללא צו להוצאות.

ניתנה היום, ב' אב תשע"א, 02 אוגוסט 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: