מרעי נ' עדנאן בן אנואר ואח'

פסק דין

1.התובע, קטין יליד 1999, בן 5 שנים בעת קרות התאונה ו 10 כיום, עתר נגד הנתבעים לפצותו בגין נזקי גוף שנגרמו לו לטענתו, בשל תאונת דרכים מיום 02/02/05 בה נפגע כהולך רגל מרכב הנהוג על ידי נתבע 1 (להלן – התאונה).

2. אין מחלוקת בשאלת החבות על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975 (להלן – החוק).

3. ד"ר כנאענה מונה כמומחה מטעם בית המשפט בתחום הפסיכיאטרי לצורך הערכת נכותו של התובע כתוצאה מהתאונה (להלן – המומחה).

המומחה קבע, בחוות דעת מיום 23/10/08, כי לתובע לא נותרה נכות צמיתה בעקבות התאונה. בנוסף קבע המומחה, נכות זמנית בשיעור 10% למשך שנה לאחר התאונה, ונכות זמנית בשיעור 5% לתקופה המתחילה כשנה לאחר התאונה ועד הגיע התובע לגיל 18.

4. ב"כ הצדדים הסכימו לפסיקה על דרך הפשרה כאמור בסע' 4(ג) לחוק, לאחר השמעת טיעונים בעל פה.

5. לאחר שמיעת עדות המומחה וטיעוני ב"כ הצדדים, ועיון במסמכים הרלוונטיים בשים לב לנסיבות התאונה, מהות הפגיעה, חוות דעת המומחה, משכה הארוך של הנכות הזמנית וההשלכות הרלוונטיות, פיצוי בגין כאב וסבל, תקופת אשפוז ואי כושר רלוונטית לתאונה, הטיפולים וההוצאות להם נדרש התובע לאחר התאונה, וכל פרמטר רלוונטי נוסף, שוכנעתי לפסוק לתובע פיצוי בסך 40,000 ₪ בגין כל ראשי הנזק הרלוונטיים, נכון להיום.

6. אשר על כן, אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובע סך של 40,000 ₪, בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור 12% + מע"מ, ואגרת משפט משוערכת אם שולמה על ידי התובע.

החיובים ישולמו תוך 30 יום שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

מתוך הסך של 40,000 ₪ יופקד סך של 30,000 ₪ בחשבון בנק סגור על שם הקטין בהשקעה סולידית עד הגיע הקטין לגיל 18.

יתרת אגרה על פי תקנה 5(ב)(5) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז– 2007.

7. המזכירות תשלח העתק מפסק הדין לב"כ הצדדים ומתייתרת הופעתם לשימועו.

ניתן היום, ג' טבת תש"ע, 20 דצמבר 2009, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: