מרעי נ' מדינת ישראל

החלטה

1.בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית, זאת לאחר שקצין משטרה פסל את רישיונו של המבקש למשך 30 ימים בגין חשד שביצע עבירה של נהיגה במהירות מופרזת.

2.כעולה מחומר הראיות, בתאריך 6/12/13, שעה 07:18 דקות בכביש 70 נהג הנאשם במהירות של 156 קמ"ש, וזאת כאשר המהירות המותרת במקום הינה 90 קמ"ש.

3.ב"כ המבקש טוען להעדר ראיות לכאורה, וכן טוען כי המבקש אינו מסכן את ציבור המשתמשים בדרך, ולפיכך עותר להשיב לו את רישיון הנהיגה בהקדם.

4.ב"כ המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, קיימות ראיות לכאורה המבססות את החשד שהמבקש ביצע את העבירה המיוחסת לו, וכן קיימת עילת מסוכנות.

5.עיינתי בחומר הראיות, והגעתי למסקנה כי קיימות ראיות לכאורה המבססות את החשד שהמבקש נהג במהירות מופרזת.

מחומר הראיות עולה כי השוטר השתמש במכשיר מדידה מסוג דבורה. השוטר השתמש במכשיר בהתאם לנהלי העבודה, ופירט את פעולותיו השונות בדו"ח זיכרון דברים להפעלת מכשיר מסוג דבורה. מכשיר הדבורה הינו מכשיר אמין ומקצועי אשר נבחן ואושר בפסיקת בתי המשפט פעמים רבות. השוטר מפרט אף בפרטי נסיבות הדו"ח כיצד הבחין ומדד את המהירות ברכבו של המבקש. השוטר ציין כי עמד במחלף בת שלמה כאשר רכבו של המבקש חלף על פניו בודד בנתיב הימני מבין שני נתיבים לכיוון צפון, והמהירות שנמדדה במכשיר הדבורה הייתה 161 קמ"ש.

השוטר אשר הבחין במהירות זו החל לנסוע אחרי רכבו של המבקש תוך שמירה על קשר עין רצוף, וסימן למבקש לעצור בכניסה לכביש 6.

גם תגובתו הראשונית של הנהג: "אתה צודק אני התעסקתי ב- GPS תעזור לי ".... מחזקת את הראיות הקיימות לפיהן נהג המבקש במהירות מופרזת.

6.לא מקובלת עלי טענת הסנגור לפיה השוטר היה בתנועה כאשר מדד את מהירות נסיעתו של המבקש. השוטר מציין באופן מפורש בפרטי נסיבות הדו"ח כי עמד בירידה ממחלף בת שלמה. כמו כן, בזיכרון הדברים להפעלת מכשיר הדבורה ציין כי אופן מדידת מהירות רכבו של המבקש התבצע כשרכב המשטרה היה במצב סטטי (ראה: דו"ח זיכרון הדברים, אופן מדידת רכב המטרה).

7.גם טענת הסנגור לפיה לא צוין המקום המדויק בו ארעה העבירה אינה מתיישבת עם חומר הראיות. מדו"ח זיכרון הדברים עולה כי העבירה בוצעה בכביש 70 בין ק"מ 19.6 לק"מ 20.

8.אציין כי מכלול טענותיו של הסנגור לעניין חומר הראיות הקיים בתיק, הינן טענות אשר מקומן להתברר במסגרת התיק העיקרי. בשלב זה, בו אנו בוחנים קיומן של ראיות גולמיות, הרי שהן קיימות במידה מספקת.

9.משקבעתי כי קיימות ראיות לכאורה המבססות את החשד לביצוע העבירה של נהיגה במהירות מופרזת, הרי שנותרה שאלה נוספת לבירור, והיא: האם יש בהמשך נהיגתו של המבקש כדי לסכן את שלום הציבור?

10 .טיעונו של הסנגור לפיו המבקש אינו מסוכן היות ונתפס ביום 6/12/13, ונפסל רק ביום 8/12/13 גם היא אינה מקובלת עלי.

ניתן לקיים את השימוע תוך 72 שעות מעת ביצוע העבירה כאשר אין אפשרות לקיים את השימוע במקום, ולא ניתן להסיק מכך דבר לעניין מסוכנותו של המבקש.

השימוע נערך למבקש במסגרת לוח הזמנים הקבוע בחוק.

11.מעבר לכך, המבקש נוהג משנת 2004 ולחובתו 14 הרשעות קודמות הכוללות הרשעות בגין מעורבות בתאונת דרכים ואי ציות להוראת שוטר. עברו זה בצרוף החשד כי נהג במקרה זה במהירות הגבוהה במידה ניכרת מהמהירות הקבועה על פי חוק, די בהם כדי לבסס את מסוכנותו של המבקש.

12.לא ניתן להתעלם מכך שקיים חשד שהמבקש נהג במהירות של 156 קמ"ש, מהירות הגבוהה ב- 66 קמ"ש מהמהירות המותרת במקום על פי חוק. מהירות כזו עשויה לגרום לתוצאות הרות אסון, ורק בדרך נס הסתיים האירוע כפי שהסתיים.

13.לאחר שקבעתי כי קיימות ראיות לכאורה ועילת מסוכנות, הרי שלא מצאתי לנכון להיעתר לבקשה, ולהתערב בהחלטת הקצין הפוסל.

14.גם אם דברי הסנגור לא נרשמו ע"י הקצין הפוסל בדו"ח השימוע, הרי שלאחר ששקלתי את טיעוניו השונים, איני סבורה כי גם אם היו נרשמים ונשקלים הדברים, היה בכך כדי לשנות את התוצאה האמורה.