מרלי נ' למברטי ואח'

פסק דין

בפני תביעת שיבוב בגין תאונת דרכים מיום 11/10/10. על פי הנטען בכתב התביעה, עת עמד האופנוע של התובע במכון לשטיפת רכבים, הגיח לפתע הרכב הפוגע אשר ביצע נסיעה לאחור מבלי להביט במראות ומבלי לוודא כי השטח מאחוריו פנוי, פגע באופנוע וגרם לו נזקים.

הנתבע-1 (להלן: "הנתבע"), נהג מונית במקצועו, לא הכחיש, כי פגע באופנוע של התובע עת נסע לאחור, אולם, לטענתו, בכתב ההגנה, פגע באופנוע קלות ולא גרם לו כלל נזקים.

שמעתי את עדותם של התובע והנתבע. התובע חזר על גרסתו, לטענתו, עת נסע הנתבע לאחור פגע לו באופנוע, בשעה שהתובע לא היה כלל ליד האופנוע. רק לאחר בירור הופנה על ידי אנשי המקום לנתבע.

הנתבע חזר על גרסתו הוא, כי אכן פגע באופנוע קלות עת נסע לאחור, אולם טען, כי לאופנוע נגרם נזק שולי בלבד ואף הציג תמונות שצילם במועד הארוע לפיהן נראה שפשוף קל באופנוע, אף כי האופנוע לא צולם בכל המקומות שנטען כי נפגע.

התובע הגיש חוות דעת שמאי, מיום 16/10/2010 (4 ימים לאחר הארוע), על פיה, נגרם לאופנוע נזק בשיעור של 5,376 ש"ח. יצויין, כי מדובר באופנוע משנת ייצור 2010 שעלה על הכביש, בחודש אוגוסט 2010, דבר שעשוי להסביר את הערכת הנזק הגבוהה יחסית.

במקרה דנן, משהודה הנתבע, בהגינותו, כי אכן האופנוע נפל כתוצאה מנסיעתו לאחור, הרי הוא אחראי לתאונה.

יצויין, כי בעת עדותו הנתבע ניסה להפחית את אחריותו ולטעון, כי בעל האופנוע החנה את האופנוע באופן בלתי זהיר מאחורי רכבו כשהוא ברכב והרכב מונע. לא ראיתי לקבל גרסה זו, שעה שלא נמסרה בהודעתו לחברת הביטוח בזמן אמת. גם שם הודה כי נסע לאחור והפיל את האופנוע, אך לא טען כי הרכב היה מונע וכי הוא ישב ברכב בעת שהאופנוע חנה בצמוד לרכבו מאחור. נהג האופנוע אף לא נחקר על גירסה זו, שכן היא נמסרה על ידי הנתבע לראשונה בבית המשפט.

משכך, ומשדובר במי שנסע לאחור מבלי לוודא שהדרך פנויה, אני קובעת כי הנתבע אחראי לקרות התאונה.

הצדדים חלוקים על גובה הנזק, כאשר הנתבע מציג את התמונות שצילם בזמן אמת וטוען כי הנזק שנגרם לאופנוע קטן בהרבה מזה שנקבע בחוות דעת השמאי.

אני מתקשה לקבל את עמדת הנתבע. התובע תמך את תביעתו בחוות דעת שמאי, הנתבעים לא ביקשו לחקור את השמאי על חוות דעתו ולא הציגו חוות דעת שמאי מטעמם, אף שהנזק טרם תוקן ולא הייתה כל מניעה לבדוק את האופנוע ולהציג חוות דעת כאמור. מדובר באופנוע חדש שהיה חודשיים על הכביש בעת הפגיעה, ואף שעל פניו מדובר בנזק לא מבוטל, אין מקום לדחות את חוות הדעת שהוגשה בלא שהשמאי נחקר ובלא חוות דעת נגדית. בית המשפט אינו יכול להכנס בנעלי הנתבע בעניין זה ולהעריך את הנזק על פי תמונות שצילם התובע, או להעריך מה היה קובע מומחה שכנגד או משיב השמאי בחקירה נגדית. יצויין, כי חוות הדעת השמאי ניתנה 4 ימים לאחר התאונה ולכן אין גם יסוד לחשוב, כי מדובר בנזק שנגרם בגין ארוע אחר.

יוער עוד, כי בהודעתו לחברת הביטוח טען הנתבע כי לא נגרם לצד ג' נזק כלל, וזו הייתה גם הגירסה בכתב ההגנה. דא עקא, שהתמונות שהוא עצמו צילם מוכיחות כי נגרם נזק ויש גם להניח, כי מקום שאופנוע נדחף על ידי רכב ונופל, אף שהמדובר בנסיעה איטית, צפוי שיגרמו לו נזקים.

העובדה שנהג האופנוע בחר שלא לתקן את האופנוע, אינה מצדיקה שלילת הפיצוי בעד הנזק שנגרם והלכה היא שאין הניזוק חייב לתקן את נזקו על מנת לזכות בפיצויים ואפילו בחר שלא לתקן את הנזק, זכאי לקבלת פיצויים (השווה: תא"מ 7368-11-09 דליה לוי נ' הכשרת היישוב (פורסם בפדאור) ופסק הדין המאוזכר שם, ע"א 1772/99 זלוצי נ' שיכון לעולה, פ"ד נה (4) 203).

התובע תבע את נזקיו בהתאם לחוות דעת השמאי, שכר טרחת השמאי לפי קבלה וכן עוגמת נפש בסך 1,500 ₪. לא ראיתי לפסוק לתובע עוגמת נפש כפי שביקש, נזק זה לא הוכח ואינו מקובל בתביעות מסוג זה, מה גם שהתובע מקבל פיצוי מלא על נזקיו. יתירה מזו, נטיתי להאמין לנתבע שהעיד אודות האופן הבלתי ראוי שפנה אליו התובע בעת הארוע ואחריו (בעוד התובע הכחיש כל קשר עם התובע לאחר הארוע) וגם משום כך לא מגיע לתובע פיצוי בגין עוגמת נפש נטענת.

משכך, אני מחייבת את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובע סך של 5,877, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום התאונה 11/10/10, אגרה כפי ששולמה ושכ"ט עו"ד בסך 1,200 ₪.

ניתן היום, כ"ד סיון תשע"ב, 14 יוני 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: