מרכז מרפא ונופש בע"מ נ' אי.פי.טי.סי. עין בוקק ים המלח בע"מ ואח'

פסק דין

1.המבקשת הגישה בקשה בטען ביניים במסגרתה עתרה לקבוע את זכויות הטוענים לכספים בסך 178,324 ₪ המוחזקים בידה ולתת כנגד הטוענים צו גודר המונע כל תובענה כנגדה. בקליפת אגוז, נטען כי המבקשת קיבלה לידיה הוראות סותרות בנוגע להעברת הכספים, מחד כתב המחאת זכות שהוצא מכח הסכם פשרה שנחתם בין הטוענת 1 לטוען 2 והוראה מיום 22.8.10 שנשלחה מטעם הטוענת 1 להעברת כספים לטוענת 3.

2.הטוענת 1 הגישה הודעת פרטים בה טענה כי הסכם הפשרה שנחתם לכאורה בינה (באמצעות מר אמנון לוי) לבין הטוען 2 נחתם כתוצאה מתרמית, שכן מר לוי לא היה מנהל או בעל שליטה בחברה. הטוענת 1 הפנתה לכך שהסכם הפשרה נחתם לכאורה במסגרת תיק הוצל"פ שהתנהל בלשכת ההוצל"פ בראשל"צ לביצוע שטרות והסכם הפשרה נחתם שלא על דעתה אלא כתוצאה מזיוף. בעקבות זאת הגישה התנגדות לביצוע השטרות והטוען 2 (הזוכה בתיק ההוצל"פ) הסכים לתת רשות להתגונן בתובענה, ותובענה זו מתבררת בבימ"ש השלום בראשל"צ.

בנוסף הפנתה הטוענת 1 לפס"ד שניתן ע"י ביהמ"ש המחוזי ביום 9.11.10 שבו הוצהר כי בעלי השליטה והמנהלים בטוענת 1 הם ה"ה אהרוני וגינזבורג ולא מר אמנון לוי שחתם על הסכם הפשרה.

3.הטוען 2 טען בפניי כי הוא מבין שבעלי השליטה בטוענת 1 הם ה"ה אהרוני וגינזבורג אולם הסכם הפשרה קיבל תוקף של פסק דין וזה לא בוטל עד היום ויש לפעול על פי המחאת הזכות שהוצאה מכוחו.

4.הטוענת 3 הפנתה למכתב שנשלח ביום 22.8.10 ואף ביום 4.8.10 מטעם הטוענת 1 ובמסגרתו הורתה הטוענת 1 למבקשת להעביר לטוענת 3 כספים בגין חובה של הטוענת 1 לטוענת 3.

5. היום הסתבר כי בין המבקשת לטוענת 1 נחתם הסכם פשרה במסגרת תובענה שהתנהלה ביניהם, וכל הכספים נשוא טען הביניים שולמו לטוענת 1 בכפוף להמצאת כתב ערבות בנקאית אוטונומית שניתן יהיה לממשה בגין כל החלטה של ביהמ"ש בטען הביניים שתורה אחרת.

6.לאחר ששמעתי את הצדדים סבורני כי אין לפעול בשלב זה על פי המחאת הזכות שניתנה לטובת הטוען 2. הסכם הפשרה שמכוחו הוצאה המחאת הזכות אמנם קיבל תוקף של החלטה ע"י רשמת ההוצל"פ אולם בשלב מאוחר יותר הוגשה התנגדות כנגד השטרות במסגרת תיק ההוצל"פ, ההתנגדות התקבלה וניתנה רשות להתגונן כך שבגין השטרות מתנהלת תובענה בין הטוענת 1 לטוען 2. לא ניתן בנסיבות אלו לקבוע כי קיים פסק דין בתובענה (מכח הסכם הפשרה) שהרי זו מתנהלת, ועל כן אין מקום לפעול בשלב זה על פי המחאת הזכות, הטעונה בירור בנוגע לתוקפה.

7.באשר ליחסים בין הטוענת 1 לטוענת 3 הרי ששוכנעתי כי הטוענת 1 נתנה הוראה ביום 22.8.10 להעביר הכספים המגיעים ממנה לטוענת 3 ולא מצאתי שהובאו ע"י הטוענת 1 טענות ממשיות כנגד הוראה זו.

8.בנסיבות האמורות אני מורה למבקשת לשלם לטוענת 1 את הסך הכולל של 178,324 ₪ בניכוי 31,960 ₪ שישולמו לטוענת 3 בצירוף הפרשי הצמדה מיום 1.1.10 ועד מועד התשלום בפועל.

9.ניתן בזאת צו גודר לפיו הטוענת 1 וכל הבא מכוחה תהיה מנועה מלתבוע את המבקשת לגבי הכספים נשוא הבקשה. מאחר ובין הצדדים נחתם הסדר נפרד במסגרת התובענה שהתנהלה ביניהם, צו הגודר כפוף להסכמות בהסדר.

10.ניתן צו גודר כנגד הטוען 2 וכל הבא מכוחו לפיו יהיה מנוע מלתבוע את המבקשת לגבי הכספים נשוא הבקשה. אין בצו גודר זה כדי למנוע מהטוען 2 לנקוט הליכים נוכח ההסדר שנחתם בין המבקשת לטוענת 1 ולשיטתו פגע בזכויותיו.

11.רשמתי לפניי כי בעניינה של הטוענת 3 גובשה הסכמה בנוגע לתשלום.

12.בנסיבות הענין לא מצאתי לנכון לעשות צו להוצאות.

ניתנה והודעה היום כ' אייר תשע"א, 24/05/2011 במעמד הנוכחים.

אבי שליו, שופט

הוקלד על ידי: רבקה לבני התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: