מרכז לוגיסטי בי רבוע נדל"ן בע"מ נ' אורתם סהר הנדסה בע"מ ואח'

1. הערעור שבכותרת נסב על פסק-דין של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 6.12.2016 בו אושר הסדר נושים בעניינן של שלוש החברות-המשיבות 1-3 (להלן: החברות. ההחלטה תוגדר: ההחלטה הראשונה).

           לאחר אישור הסדר הנושים התגלעה מחלוקת בין המערערת, הנאמנים לביצוע הסדר הנושים, המשיבים 5 (להלן: הנאמנים) והחברות, באמצעות המשקיעים, לגבי ביצוע שירותי בדק. על רקע מחלוקת זו ובקשה שהגישה המערערת בעניין לבית המשפט המחוזי "לאכוף הסדר הנושים - לעניין עבודות הבדק", הגישה המערערת את הודעת הערעור שבכותרת "מטעמי זהירות".

           לאחר הגשת הערעור ניתנו בבית המשפט המחוזי שתי החלטות: תחילה קיבל בית המשפט המחוזי את הבקשה שהגישה המערערת וקבע כי על החברות, באמצעות המשקיעים, ליתן את שירותי הבדק נשוא הבקשה (החלטה מיום 16.2.2017, להלן: ההחלטה השניה). החברות הגישו בקשה לעיון חוזר בהחלטה השניה, ובהמשך לכך קבע בית המשפט המחוזי כי החלטתו השניה "לא היתה נהירה כל צרכה" והבהיר כי לא היה בכוונתו לחייב את החברות בביצוע עבודות תיקוני בדק מעבר לסכום הערבות הבנקאית, וכי בהתאמה אם תיקוני הבדק לא יבוצעו המערערת זכאית לחלט את הערבות הבנקאית ולהגיש תביעת חוב על סכום יתרת עלות התיקונים שאינה מגובה בערבות (החלטה מיום 11.6.2017, להלן: ההחלטה השלישית).

           לאחר מתן ההחלטה השלישית הגישה המערערת את הבקשה שלפניי, לתיקון הודעת הערעור, ועוד הגישה - כבקשה חלופית ואם לא תתקבל עמדתה כי יש להורות על תיקון הודעת הערעור - בקשת רשות ערעור המופנית כלפי ההחלטה השלישית.

           המערערת טוענת כי שיקולי יעילות תומכים בקבלת הבקשה, בין היתר בהתחשב בשלב הדיוני בו מצוי הערעור ובקשר הענייני ההדוק בין ההחלטות.

2. הנאמנים מתנגדים לבקשה, שכן לטענתם לא נתונה למערערת זכות ערעור על ההחלטה השלישית. החברות וקבוצת המשקיעים מתנגדים לה אף הם (לטענתם הצורך להכריע בה למעשה התייתר).

           כונס הנכסים הרשמי נתן הסכמתו לבקשה.

3. עיינתי בכל הטענות שהוגשו ובחומר שצורף.

           בכל הנוגע לשיקולי יעילות, היעדר הסתמכות מצד המשיבים על סופיות התוצאה האופרטיבית של ההחלטה השלישית והמדיניות הליברלית הנוהגת ביחס לתיקון הודעת ערעור בשלב הדיוני המקדמי, יש ממש בטענת המערערת כי אלו תומכים לכאורה במבוקשה לתקן את הודעת הערעור, כך שזה יכלול את מלוא טענותיה בנוגע לסוגיית ביצוע שירותי הבדק העומדים במוקד ההליך, וגם במוקד ההחלטה השניה וההחלטה השלישית. אולם ככל שלא נתונה למערערת זכות ערעור על ההחלטה השלישית, הרי שאין בכוחם של שיקולי יעילות "להתגבר" על כך, שכן לא ניתן להתיר תיקון אשר פועל יוצא שלו הוא השגה בזכות על החלטה עליה ניתן להשיג ברשות בלבד (ויצוין כי האסמכתא אליה הפנו המערערים בהקשר זה אינה משקפת את ההלכה הנוהגת, ראו למשל: בש"א  1301/09 ביטון נ' פרושינובסקי, פסקה 1 (1.4.2010); ע"א 4924/16 פלוני נ' קופת חולים כללית שירותי בריאות, פסקה 7 (15.2.2017); ע"א 3832/10 מיטרני נ' מחלוף, פסקאות 4-5 (26.4.2011)).