מרכז הפלדות א.ה. בע"מ נ' שפיר

החלטה

בקשה לקבוע כי הנתבע יחל בהבאת ראיותיו.

התובעת הגישה לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל שטר. הנתבע הגיש התנגדות. במסגרת ההתנגדות העלה הנתבע טענות שונות וביניהן כישלון תמורה, מסירת השטר בהיעדר הרשאה ועוד.

התובעת מסתמכת לצורך בקשה זו על הטענה כי מכיוון שאין חולק שהנתבע חתם על השטר הרי שעליו להוכיח שאינו חייב לפרוע אותם רובץ עליו. ב"כ הנתבע טוען בתגובה יש לאבחן בין ההחלטות ופסקי הדין עליהם נסמך ב"כ התובעת בבקשה זו לבין ענייננו בעיקר מן הטעם במקרה דנא ניתנה לנתבע רשות להתגונן בגין כל טענות ההגנה שהעלה. לטענתו, משהוכח לכאורה קיומו של כישלון תמורה על ידי הנתבע עובר הנטל להראות כי התובעת היא אוחזת כשורה ובעניין זה מוטל הנטל על כתפי התובעת ולא על כתפי הנתבע. מעבר לכך, טוען הנתבע כי מצוות תקנות סדר הדין האזרחי היא כי בעלי הדין יגישו תצהיריהם במקביל ואין לקבל מצב בו יותר שינוי בסדר הבאת הראיות הקבוע בתקנות.

דיון

דין הבקשה להתקבל, כמפורט להלן.

הליך בקשת רשות להתגונן (או התנגדות לביצוע שטר) נועד לסנן בקשה של אדם שהוגשה נגדו תביעה בסדר דין מקוצר להיאבק על זכותו להיכנס לשערי בית המשפט ולזכות בהכרה "כנתבע". עול ההוכחה המוטל לצורך כך על הנתבע הוא מצומצם. אין הוא חייב להראות בשלב זה כיצד יוכיח את הגנתו ואת טיב ראיותיו. בית המשפט מצידו אינו צריך לשקול באותו שלב את מהימנות המבקש ולקבוע ממצאים. גם הסכמה דיונית ליתן לנתבע רשות להתגונן בטענות כאלה ואחרות אינה חייבת להתפרש בהכרח כהסכמת התובע לנכונות אותן טענות באופן הפוטר את הנתבע מלהוכיחן במהלך הדיון בתיק העיקרי.

מכאן, כי נתבע הטוען לטענת הגנה מסוימת כנגד ביצוע השטר אינו פטור מלשוב ולהוכיח טענה זו בהליך העיקרי, גם אם בגין טענה זו ניתנה לו רשות להתגונן. הטעם לכך הוא כמוסבר באופיו של הדיון בבקשת הרשות להתגונן. בדיקה חלקית ומצומצת שנערכה לטענות הנתבע במסגרת הליך בקשת הרשות להתגונן אינה יכולה להוות תחליף לבדיקה מעמיקה יותר הנערכת על ידי בית המשפט במסגרת התיק העיקרי. מכאן, שגם אם בית המשפט קיבל, לצורך הדיון בבקשת הרשות להתגונן, טענה מסוימת כטענת הגנה, אין הדבר פוטר את הנתבע מלהוכיח טענה זו במסגרת ההליך העיקרי. רק אם יצלח הנתבע לחלוף על פני משוכה זו =כאשר לעניין זה אין בית המשפט מוגבל בקביעת ממצאים, לרבות ממצאי מהימנות – עובר הנטל אל התובע להוכיח כי חרף הפגם הנטען בגינו ניתנה רשות להתגונן זכאי התובע להיפרע מן הנתבע.

יוצא, כי הנתבע אינו פטור מלשוב ולהוכיח את טענות ההגנה שלו נוכח מתן רשות להתגונן ועליו לפתוח ולהביא ראיותיו לצורך ביסוס טענות ההגנה שלו. אם ירים הנתבע את הנטל לבסס את טענות ההגנה שלו יעבור הנטל אל התובע להוכיח כי חרף הפגמים הנטענים על ידי הנתבע זכאי התובע להיפרע מן הנתבע.

תקנה 214ט לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת אמנם כי תצהירי עדות ראשית יוגשו מטעם בעלי הדין במקביל אולם התקנה מעניקה לבית המשפט שיקול דעת לסטות מסדר זה במקרה המתאים וקובעת כי "בתובענה בסדר דין מהיר יגישו בעלי הדין תצהירי עדות ראשית של העדים ארבעים וחמישה ימים לאחר שהוגש כתב ההגנה האחרון, אלא אם כן קבע בית המשפט מועד אחר להגשת התצהירים.." לטעמי, הצורך בנסיבות מסוימות בשינוי סדר הבאת הראיות מהווה קביעת "מועד אחר" להגשת תצהירים.

סוף דבר: הבקשה מתקבלת. תצהירי הנתבע יוגשו תוך 30 יום. תצהירי התובעת יוגשו 30 יום לאחר קבלת תצהירי הנתבע.

ניתנה היום, ג' אב תש"ע, 14 יולי 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: