מרכז החינוך לבנות באלעד נ' עיריית אלעד ואח'

החלטה

1." שניים אוחזין בטלית, זה אומר: כולה שלי, וזה אומר:כולה שלי".

כך יתחיל או כבר החלו תלמידים רבים את שנת הלימודים, או בשיעור משנה (מסכת בבא מציעא, פרק א , משנה א), או בשיעור גמרא (תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף ב, עמ' א).

2.בעיר אלעד, יעסקו בנושא זה פרנסי העיר, אנשי משרד החינוך ומנהלי שני מוסדות חינוך, האוחזין במתחם אחד, וכל אחד טוען: כולה שלי, בהבדל "קטן" אחד, אותו אציין בהמשך.

3. העותרת, מפעילה במקום בית ספר על יסודי שאינו רשמי, כאשר במקום נמצא בית ספר נועם, שהינו בית ספר מוכר ורשמי (סעיף 6 לבקשה).

4.דא עקא, בעניינו של בית ספר נועם ניתן פסק דין, אך ביום טז אלול תש"ע (26.8.10), שהורה לעיריית אלעד ולעומד בראשה, אשר "סבורים כפי שהם טענו שהם סבורים, שהמשיב 5 [העותרת בפניי] שוהה במקום שלא על פי זכות שבדין במתחם בית הספר ובחלק מהמבנים שבו, חובתה לעשות מיד כל שבסמכותה על מנת לסיים מצב זה במועד המוקדם ביותר האפשרי מבחינה פיזית ומבחינת הדין". בהמשך פורטו הדרכים לכך: משלוח פקח על פי חוק מקרקעי ציבור (סילוק פולשים), התשמ"א-1981, או הגשת תביעה אזרחית לבית משפט השלום (ראה: פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז, בשיבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, כב' השופט שאול מנהיים, עת"מ 42848-08010 נתן נ' עיריית אלעד).

5. העותרת, הייתה משיבה 5 באותו תיק ויוצגה על ידי עו"ד כבירי, בא כוחה כאן.

6. העותרת לא צרפה לעתירתה ולבקשתה את בית ספר נועם, ופנתה לבית משפט בירושלים.

7.אינני יושב כערכאת ערעור על פסד דין של בית המשפט במחוז מרכז, ואין לי כל כוונה להיענות לבקשת הביניים של המבקשת העותרת לכך שבית משפט זה ייתן צו ביניים וצו עשה, העתירה, שמטרתם היא, למעשה, למנוע את מימוש פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז.

8. בנסיבות כה בוטות של חוסר נקיון כפיים, ואי צירוף בית ספר נועם לעתירה, אני דוחה על הסף את העתירה ואת הבקשה, ומחייב את העותרת בהוצאות משפט של 10,000 ₪, בתוספת מע"מ, לכל אחד מן המשיבים.

9.המזכירות תשלח העתק החלטה זו לב"כ הצדדים וכן לבית ספר נועם, אלעד.

ניתנה היום, כ' אלול תש"ע, 30 אוגוסט 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: