מריסאת נ' מדינת ישראל

החלטה

בפניי ערר על החלטתו של בימ"ש השלום בעכו (כב' השופטת בנר) לעצור את העורר עד יום 05/09/2011.

העורר טוען כי טענת האליבי שלו לא נבדקה, וכי בהיותו אדם צעיר ללא כל עבר פלילי, אין מקום להאריך מעצרו בכלל, ובוודאי שלא לפרק הזמן שנקבע, בפרט.

עסקינן בתקיפות, באיומים ובפציעות של מספר אנשים באעבלין בחצות שבין 30/08/2011 לבין 31/08/2011. המתלוננים טוענים כי העורר ובני משפחתו הגיעו אליהם בחבורה, ולאחר שאיימו עליהם להורגם, בין השאר באקדח, הכו אותם בצינור בראש, זרקו עליהם אבנים, בעטו בהם וגרמו להם לחבלות של ממש. אליבא דאחד המתלוננים היה העורר בחבורה זו.

העורר הכחיש את נוכחותו במקום ובאעבלין בכלל באותו ערב, טען כי היה במקום אחר עם אדם אחר, והכחיש כל קשר לאירוע. יחד עם זאת, אישר כי הוא מכיר את המתלוננים, שהם בני דודתו.

בימ"ש קמא אשר עיין בראיות שנאספו בזמן הקצר מאז מעצרו של העורר (01/09/2011), קבע כי יש חשד סביר שהעורר עבר את העבירה המיוחסת לו וכי התקיימו עילות מעצר לגביו. עוד ציין כי קיים יסוד סביר לחשש כי העורר יסכן את בטחונו של אדם ואת בטחון הציבור. עוד שוכנע כי יש לנקוט הליכי חקירה שלא ניתן לקיימם אלא כשהעורר נתון במעצר. לפיכך הורה על הארכת מעצרו עד יום 05/09/2011.

העורר טוען בעיקר כי לא היה מקום להאריך את מעצרו ללא בדיקה של טענת האליבי, וכאמור הוא אדם נורמטיבי לחלוטין.

נציג המשיבה מפנה את בית המשפט הן לגרסאות המתלוננים והן למזכר המסומן א', ובו פירוט של כל פעולות החקירה הדרושות לגבי כל החשודים. עוד מפנה נציג המשיבה את בית המשפט לכך, כי מדובר בסכסוך בין שני פלגים של אותה משפחה, אשר בעבר בא לידי ביטוי באלימות ממשית, בגינה הועמדו מספר בני משפחה לדין ואף נשלחו לרצות תקופות מאסר מאחורי סורג ובריח.

לאחר שעיינתי בתיק החקירה, אינני רואה להתערב בשיקול דעתו של בית המשפט.

אין מדובר בעניינו של העורר בלבד אלא במספר מעורבים החשודים בביצוע עבירות אלימות ממשיות בצוותא. עניין זה עשוי ללמד על מסוכנות כלפי פרטים מסוימים ובכלל.

יחד עם זאת, נוכח טענת האליבי של העורר, אני סבורה כי על המשיבה לבצע מספר פעולות חקירה לאלתר, על מנת לבחון כי אין מדובר בטעות בזיהוי העורר. לצורך זה אני מורה כי החוקרים יעמתו את המתלונן, אשר ציין את שמו של העורר עוד היום, על מנת לבדוק האם המתלונן התייחס לעורר עצמו בעת שציין את שמו. על החוקרים לבדוק גם את טענת האליבי לפני ביצוע פעולות נוספות.

למען הסר ספק, טענת האליבי היא רק אחת מהמחלוקות הקיימות בתיק והשאלה האם העורר נכח במקום אם לאו, היא שאלה הניתנת להוכחה באמצעים שונים.

למותר לציין כי אם המתלונן יחזור בו מזיהוי העורר, בן דודתו, על המשיבה לנהוג באחריות ולשחררו ללא צורך בהתערבותו של בית המשפט.

ניתנה והודעה היום ג' אלול תשע"א, 02/09/2011 במעמד הנוכחים.

דיאנה סלע, שופטת

הוקלד על ידי: שחר אליאס התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: