מרינה נ' שחאדה

החלטה

1.בהתאם לסמכותי מכוח סעיף 406 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות") ולאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה אני סבורה שאין הבקשה מצריכה תשובה ודינה להדחות.

2.בקשת הרשות לערער מתייחסת להחלטת כב' השופט ויליאם חאמד מיום 28.1.2014 בה נדחתה בקשת המבקש להפסיק הדיון בתובענת הפינוי שהגישה נגדו המשיבה בתיק 38063-08-13 בבית משפט השלום בעכו. זאת מכיוון שהמשיבה לא הציגה צו ירושה מכוחו למשיבה זכויות בנכס. מדובר בנכס הרשום על שם המנוח עיסא שחאדה ז"ל והוא נשוא תביעת הפינוי שהגישה המשיבה בבית המשפט קמא. לטענת המבקש שבפני למשיבה אין כלל זכות בנכס זה.

3.בבית המשפט קמא מתנהלת תביעת פינוי שהגישה המשיבה שבפני נגד המבקש ביום 18.6.2013.

בתביעה מבוקש פינוי נכס התפוס על ידי המבקש והבנוי על חלקות 121-123 גוש 18839 באדמת כפר ראמה בגין אי תשלום דמי שכירות.

4.בבקשה נטען כי בית משפט קמא שגה משדחה הבקשה להפסיק בירור התובענה בטרם יוסדר עזבון המנוח, הרשום כבעל הנכס נשוא התביעה. זאת משום שמדובר בתביעה שדינה להדחות על הסף והגשתה סותרת הוראת חוק הירושה.

נטען עוד כי המשך ניהול ההליך עלול לחשוף את המבקש לתביעות מצד נושים אחרים של המנוח. עוד נטען כי בית המשפט קמא חסר סמכות לדון בתביעה והסמכות שמורה לבית המשפט לענייני משפחה.

5.לטעמי דין הבקשה להדחות.

מדובר בהחלטה סבירה של בית המשפט קמא אשר ניתנה בנוגע לסדרי ניהול ההליך בפני הערכאה המבררת ובגדרה סבר בית המשפט קמא ובצדק שאין מקום לסגור שערי בית המשפט בפני מתדיינים בטרם יובררו כל הסוגיות לגופן וישמעו עדויות וטענות הצדדים.

בבית המשפט קמא לא נטענה במועד טענת העדר סמכות ובכל הזהירות אני סבורה כי אין בה ממש בהתחשב במיהות הצדדים לתביעה בבית המשפט קמא.

לו יוכח כי טרם הוסדר עזבון המנוח הרשום כבעלי הנכס יהיה בכך להביא לדחיית התובענה. אין די בקיומה של שאלת הסדרת העזבון כדי לקבוע שבית המשפט קמא חסר סמכות לדון בתביעה שבפניו.

6.בקשת המבקש שנדחתה הינה בקשה מקדמית שהועלתה לאחר שנסתיים שלב קדם המשפט, נקבע מועד לשמיעת ראיות ובסמוך מאוד למועד זה הוגשה בקשה לביטול כל ההליך בטענה מקדמית.

בקשת המבקש כאן הוגשה אך ביום 20.1.2014 כאשר מועד ההוכחות המקורי נקבע ליום 28.1.2014. לא צורף לבקשה תצהיר המבהיר מדוע הוגשה הבקשה באיחור כה רב ומדוע המידע האמור בה הגיע לידי המבקש או בא כוחו רק במועד כה מאוחר.

7.לטעמי בנסיבות העניין בהתחשב במועד שהיה קבוע לשמיעת ראיות, בהתחשב במהות ההליך שהמבקש ביקש לעצור בירורו (תביעה לפינוי מושכר) לא היה מקום להעתר לבקשת המבקש והחלטת בית המשפט קמא סבירה.

8.אשוב ואציין כי החלטת בית המשפט קמא ניתנה במסגרת שיקול הדעת השמור לערכאה הדיונית לקבוע סדרי בירור התביעה בפניה ובעניינים כגון דא אין ערכאת הערעור מתערבת ואין מקום להחליף שיקול דעת הערכאה המבררת בשיקול דעת עכראת הערעור.

9.לאור כל האמור לעיל אני מורה על דחיית הבקשה.

מאחר ולא נתבקשה תגובה אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ט"ז אדר תשע"ד, 16 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: