מרים ברנשטיין ואח' נ' הדקה ה 90 ואח'

פסק דין

1.על פי כתב התביעה, ביום 21.9.08 רכשו התובעים באמצעות האינטרנט מאת הנתבעת 1 (להלן – הדקה ה-90) חבילת נופש באנטליה שבטורקיה לתקופה שבין 28.9.08 עד 2.10.08, תמורת 1,117$ (3,979 ₪).

2.לטענת התובעים, טיסת השכר מס' 748 נקבעה ליום 28.9.08 בשעה 14:10 מטרמינל 1 בנתב"ג (להלן – הטיסה).

עם הגעתם של התובעים לטרמינל 1, כשלוש שעות לפני מועד הטיסה, התברר להם שהטיסה נדחתה לשעה 19:30, מבלי שקיבלו כל הודעה על הדחיה.

כיוון ששירותי הטרמינל היו סגורים – חזרו התובעים לביתם בירושלים, כשבכוונתם לחזור לקראת הטיסה של 19:30.

3.בטרם יציאתם מביתם בפעם השניה לנתב"ג, קיבלו התובעים הודעה טלפונית מהדקה ה-90 שחל עיכוב נוסף עד לשעה 23:30.

4.לאחר הגעתם של התובעים פעם נוספת לנתב"ג, לקראת השעה 20:00, התברר לתדהמתם כי הטיסה נדחתה בפעם השלישית לשעה 5:00 בבוקר למחרת (29.9.08), וגם זאת מבלי שקיבלו כל הודעה על הדחיה הנוספת.

5.התובעים החליטו לחזור שוב לביתם בירושלים, ובסביבות שעה 21:00 הצליחו ליצור קשר עם נציגת הנתבעת 2 (להלן – כספי) אשר הורתה להם לחזור מייד לנתב"ג שכן אירעה תקלה טכנית במטוס ויאורגן מטוס חלופי שימריא לאנטליה בשעה 2:00 לפנות בוקר.

התובעים חזרו לטרמינל 1 בפעם השלישית, אך על לוח הטיסות לא הופיעה כל טיסה בשעה 2:00, אלא בשעה 5:00 ללא שינוי.

6.הואיל והתובעים טוענים כי איבדו אמון שהטיסה אכן תצא לפועל – חזרו שוב לביתם, עייפים ועצבניים, והחליטו שלא לחזור בפעם הרביעית לנתב"ג, ולא מימשו את חבילת הנופש על אף שחוייבו עבורה באמצעות כרטיס אשראי.

7.לטענת התובעים, התברר בסופו של דבר שטיסה המריאה ביום 29.9.08 בשעה 6:00, כשהיא מלאה בנוסעים שצורפו ממספר טיסות שאוחדו, כלומר חל עיכוב מצטבר של כ – 16 שעות במועד ההמראה של הטיסה.

התובעים מציינים, בסעיף 14 לכתב התביעה, כי הם מודעים היטב לכך שבטיסות שכר עלול להיות עיכוב כלשהו בשעת הטיסה, אלא שלטענתם, עיכוב מצטבר של כ- 16 שעות בלא שיינתן עידכון ללקוחות ובלא שיסופקו תנאי המתנה מינימאליים בטרמינל, הינו בלתי סביר ומהווה חריגה גסה מכל נורמה תעופתית.

8.התובעים דורשים סכום של 8,936 ₪ המורכב כדלקמן:

3,979 ₪ - החזר הסכום בשל חבילת הנופש שלא מומשה;

970 ₪ - עבור 3 נסיעות הלוך ושוב מירושלים לנתב"ג במונית "נשר";

187 ₪ – החזר עבור פוליסת ביטוח לנוסעים לחו"ל שלא מומשה;

800 ₪ - עבור שני ימי חופשה של התובע;

3,000 ₪ עבור סבל גופני, עוגמת נפש והוצאות.

9.לטענת הדקה ה-90 בכתב ההגנה, לא קמה לתובעים כל עילת תביעה כנגדה שכן אין היא אחראית בשום דרך להשתלשלות העניינים ולעיכוב הטיסה, עם כל הכרוך בכך, אלא האחריות מוטלת על ספק השירות בפועל, קרי: חברת התעופה.

לטענתה, פרטי חבילת הנופש הועברו מיד עם ההזמנה לידי כספי, ובכך למעשה הסתיים פקידה של הדקה ה- 90, המשמשת כסוכן נסיעות בלבד, שבאמצעותה רכשו התובעים את שירותי התיירות המסופקים על ידי אחרים.