מריח נ' הפניקס חברה לביטוח בעמ

החלטה

בפניי בקשת התובע למינוי מומחה רפואי בתחום האורתופדי על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975 (להלן - חוק הפלת"ד) והתקנות שהוצאו מכוחו.

התובע, יליד 11.2.68, נפצע ביום 20.2.11 בתאונת דרכים עת רכבו התנגש במעקה בטיחות ועקב כך נחבל, לטענתו, בצווארו ובגב התחתון. התובע פנה לקבלת טיפול ראשוני בבית החולים "בני ציון" בחיפה ולאחר מכן היה בטיפול ומעקב במסגרת הקהילה.

התובע טוען כי נפגע בצווארו ובגבו התחתון ומדגיש קיומן של "בעיות", כהגדרתו, בחוליות C-6 ,C-7. התובע טוען כי "בעיות" אלו, שטיבן לא פורט, קשורות סיבתית לתאונה וכי יש במסמכים הרפואיים שהוצגו על ידו כדי לבסס ראשית ראיה לקיומה של נכות בתחום הרפואי המבוקש באופן המצדיק מינוי מומחה.

המשיבה, בתגובתה לבקשה ובטיעון המשלים, התנגדה למינוי המומחה שהתבקש אם בשל היעדרה של ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות ורצף טיפולי בתחומים אלה במסמכים הרפואיים שצורפו ואם בשל היעדר קשר סיבתי בין התאונה ובין הנכות הנטענת. עוד נטען כי התלונות המשויכות לתאונה מקורן במצבו הבריאותי של התובע עובר לתאונה לרבות ניתוח שעבר בעמוד שדרה מותני מספר שנים עובר לתאונה.

בדיון שהתקיים ביום 8.7.13 אפשרתי לתובע להגיש השלמה לבקשה ולצרף תיעוד רפואי נוסף בשים לב לתיעוד הרפואי המועט שצורף לבקשה במועד הגשתה. כן הוגשה תגובה משלימה מטעם הנתבעת.

מינוי מומחים רפואיים בתביעות על פי חוק הפלת"ד - כללי

בתביעות המתבררות על פי חוק הפלת"ד הדרך היחידה העומדת בפני התובע להוכיח קיומה של נכות עקב תאונת הדרכים או כל צורך רפואי ושיקומי אחר הינה באמצעות חוות דעת של מומחה/ים רפואיים המתמנים על ידי בית המשפט.

ההסדר החקיקתי הקיים בתחום זה מחייב את בית המשפט לנקוט באמת מידה מקלה ומרחיבה בבואו לדון בבקשה למינוי מומחים רפואיים מאחר ודחיית בקשה למינוי מומחה בתחום מסוים כמוה כדחיית התביעה או חלקה ביחס לנכות הנטענת בתחום זה. עוד נקבע כי יש לנקוט משנה זהירות ובמקרים בהם מתעורר ספק מוטב למנות מומחה רפואי, וככל שיסתבר כי המינוי אכן היה מיותר אזי ניתן יהיה לחייב את התובע לשאת בעלות שכר טרחתו.

(ר' לעניין זה רע"א 3497/98 רזין נ' המגן חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נב (5) 136 (1998); רע"א 1338/90 שיק נ' מטלון, פ"ד מד(2) 216; רע"א 3007/12 פלונית ב' הראל חברה לביטוח (פורסם בנבו, פסק דין מיום 30.5.12).

בבקשה למינוי מומחה רפואי נדרש התובע להראות, על בסיס תיעוד רפואי, ראשית ראיה לקיומה של הנכות הנטענת בתחום הרפואי הרלבנטי עקב התאונה. אותם מסמכים רפואיים אמורים לבסס גם את הקשר הסיבתי שבין תאונת הדרכים לבין הנכות הנטענת. בעניין זה עשוי בית המשפט להסתפק גם ברמת סבירות נמוכה לקיומו של קשר סיבתי, ובכל מקרה די בראשית ראיה, בדומה לזו הנדרשת לעצם קיום הנכות (ר' לעניין זה רע"א 4911/09 סהר ציון חברה לביטוח בע"מ נ' כשרי ([פורסם בנבו], 29.7.2009).

הערה לעניין מימון הביניים של שכר טרחת המומחה

ככלל, על פי הפרקטיקה הנוהגת נהוג להטיל את מימון הביניים של שכר טרחת המומחה על המבטחת - הנתבעת. זאת נוכח האפשרות לקזז את עלות שכר טרחת המומחה מהפיצוי שייפסק לתובע במקרה ובסופו של יום יחויב לשאת בעלות האמורה.

ואולם, ישנם מספר מצבים בהם יש מקום לשקול הטלת מימון הביניים של שכר טרחת המומחה , כולו או חלקו, על התובע.

כך לדוגמא כאשר כבר בשלב מינוי המומחה קיים ספק ממשי כי לתובע לא נגרמה כל נכות בתחום הרפואי המבוקש; כאשר מדובר ב"מתחזה" או במי שפעל בחוסר תום-לב; כאשר נראה שאין קשר סיבתי בין הנכות הנטענת לבין התאונה; כאשר לא מדובר בתאונת דרכים. כך גם ראוי לנהוג כאשר נראה שהצורך במינוי מומחה בתחום מסוים אינו חד-משמעי ומדובר במקרה גבולי. (ר' לעניין זה: א. ריבלין תאונת הדרכים (מהדורה רביעית, 2011).

מן הכלל אל הפרט

בחינת טענות התובע והמסמכים הרפואיים שצורפו לבקשה על ידו מעלים כי התובע מבקש שם דגש על הממצא הנוגע לחוליות C-6, C-7 שצוין בתעודת חדר המיון. ואולם מעיון מדוקדק בתעודה ובשים לב לאופן ניסוחה ומכלול הנתונים הכלולים בה, נראה כי יש טעם בעמדת הנתבעת לפיה הממצאים הנוגעים לחוליות הנ"ל אינם על רקע חבלתי המתיישב עם התאונה שאירעה וככל הנראה כרוכים במצבו של התובע עובר לתאונה וככאלה אינם קשורים סיבתית לתאונה.

הדברים יפים במיוחד לעניין הנטען ביחס לכאבים בגב התחתון ומקבלים ביסוס במסמכים הרפואיים שצורפו לתגובת הנתבעת לתגובתה המשקפים היסטוריה בדבר ניתוח בעמוד השדרה ותלונות מתמשכות הנוגעות לגב תחתון, כאבים המקרינים לרגל וכיו"ב.

לעניין הרצף הטיפולי - התובע פנה לאורתופד מספר פעמים בתקופה הסמוכה לתאונה וזאת עד ליום 22.3.11, כחודש לאחר התאונה, מועד בו דווח על שיפור במצב לאחר תחילת פיזיותרפיה. החל מאותו מועד חלה הפסקה בת למעלה מ - 20 חודשים בפניותיו לאורתופד שחודשו רק בדצמבר 2012, דהיינו, לאחר הגשת התביעה בפניי.

בהקשר זה יוער כי חלק מתעודות המחלה שצורפו על ידי התובע ביחס לתקופה שלאחר התאונה ניתנו על ידי רופא משפחה ולא על ידי רופא מומחה.