מריח נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.זהו ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 על החלטת ועדה רפואית לעררים שסיכמה דיוניה ביום 17.1.13 (להלן - הוועדה).

2.הוועדה התכנסה על מנת לקבוע את שיעור נכותה של המערערת בעקבות פגיעה בעבודה מיום 31.8.11 במהלכה נפגעה המערערת בגבה ובצווארה. הוועדה קיימה ישיבותיה בתאריכים 20.9.12 ו- 17.1.13 וקבעה כי למערערת לא נותרה כל נכות המתבטאת באחוזים בעקבות הפגיעה. מכאן הערעור שלפני.

3.טענות המערערת:

א.הוועדה לא ערכה בדיקה קלינית כראוי, לא ציינה כל ממצאים שהם באשר לעמוד השדרה הצווארי, ובאשר לעמוד השדרה המותני ציינה ממצאים חלקיים בלבד.

ב.קביעתה של הוועדה לפיה הנכות הנוירולוגית (בהתבסס על ממצאי ה- EMG) אינה קשורה קשר סיבתי לפגיעה שהוכרה אינה מנומקת.

ג.הוועדה נמנעה מלדון ולפרט לפי איזה סעיף ליקוי קבעה את הנכות בשיעור 0%.

4.מנגד, טוען המשיב, כי לא נפל פגם בהחלטת הוועדה, כי זו ערכה בדיקה קלינית מקיפה ומפורטת וכי מסקנותיה מבוססות על הממצאים שלפניה.

לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:

5.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי כי יש לקבל את הערעור בחלקו.

עיון בשני הפרוטוקולים של הוועדה מעלה כי כל שנרשם באשר לעמוד השדרה הצווארי הוא ציון קיומו של בקע בחוליות c3-c4 שמאל, והביטוי "אין הגבלה בתנועות עמ"ש צווארי ". אכן, כטענת המשיב, אין מקום להתערבותו של בית הדין במסקנתה הרפואית של הוועדה לפיה אין הגבלה בתנועות עמוד השדרה הצווארי, אלא שבהעדר כל ביטוי בפרוטוקול הדיון לבדיקה שנערכה ולממצאים שמצאה הוועדה, הרי שיש לקבוע כי מסקנתה הרפואית בדבר העדר הגבלה בתנועות עמוד השדרה הצווארי חסרת ביסוס ונימוק מספק בממצאים שצוינו בפרוטוקול. העדר הנמקה מספקת מהווה פגם משפטי המצדיק את התערבותו של בית הדין בהליך זה.

6.לא מצאתי ממש ביתר נימוקי הערעור. כך למשל, באשר לעמוד השדרה המותני הוועדה ציינה מספר ממצאים המבססים את מסקנתה בדבר העדר הגבלה, וביניהם העדר דלדול שרירים, כח שמור, החזרים בגפיים הופקו, תחושה שמורה, מגיעה עם ידיה עד השליש התחתון של השוקיים בישיבה, העדר נוקשות שרירים ועוד.

כך גם באשר להתייחסות הוועדה לממצאי בדיקת ה- EMG . הוועדה ציינה בסעיף 21 לפרוטוקול הדיון המסכם מיום 17.1.13 כי "ב- EMG מיום 24.10.12 מראה תסמונת תעלה קרפלית דו"צ לא קשור לאירוע. תסמונת ניורופיזיולוגית פגיעה שורשית c5-c6 ללא סימני דנברציה פעילה". מדובר בבדיקת עזר שההתייחסות אליה מספקת, הן בהקשר של הדיון בקשר הסיבתי והן בהקשר של תמיכה בממצאים הקליניים של הוועדה בבדיקתה.

באשר לשיעור הנכות הכולל – כאשר הוועדה מבהירה כי לא נותרה כל נכות המתבטאת באחוזים ומציינת את הרישום 0%, אין היא בהכרח מחויבת ליישן פריט ליקוי המתאים לקביעה זו.

7.סוף דבר – הערעור מתקבל. עניינה של המערערת יוחזר לוועדה הרפואית לעררים באותו הרכב. הוועדה תזמן את המערערת להופיע בפניה באמצעות ב"כ. הוועדה תציין ממצאיה באשר לתנועות עמוד השדרה המותני ותקבע באופן מנומק האם יש בממצאי הבדיקה וממצאי עזר נוספים כדי להצדיק קביעת שיעור נכות בגין הגבלת תנועה בעמוד השדרה הצווארי.

8.על המשיב לשלם למערער הוצאות שכ"ט עו"ד בסך של 2,000 ₪ תוך 30 יום מהיום.

9.לצדדים מוקנית הזכות לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בבקשת רשות לערער על פסק הדין וזאת תוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה.  

ניתן היום, א' אלול תשע"ג, (07 אוגוסט 2013), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: