מרחבי ואח' נ' אלקינד

החלטה

החלטתי לדחות את הבקשה להגשת כתב הגנה מתוקן. כתב התביעה הוגש לפני כחצי שנה כאשר כתב ההגנה המקורי הוגש לפני למעלה מארבעה חודשים. מניסוחו של כתב ההגנה המקורי ברור שזה נוסח בצוותא חדא עם עו"ד, ובסופו של דבר הנתבעת אישרה זאת.

מסגרת הדיון בתביעות קטנות מיועדת בדרך כלל לבעלי דין שאינם מיוצגים ועל כן ככאלה הם מגישים כתבי תביעה וכתבי הגנה אף ללא כל סיוע משפטי.

כתב התביעה במקרה זה היה ארוך ומפורט ורווי נספחים ולא היתה כל מניעה מנתבע שאינו מיוצג להגיב לו בצורה עניינית, ולו בהיבט העובדתי שלו. קל וחומר הם פני הדברים כאשר הנתבעת במקרה זה פנתה לעו"ד טרם ניסוח כתב ההגנה והתוצר של פניה זו היתה כתב הגנה כללי ולא מפורט. לפיכך אין לה אלא להלין על עצמה בכך שנהגה כך ובית המשפט לא יתן ידו להגשת כתב הגנה מתוקן ערב הדיון באופן שמרחיב את מסגרת ההגנה.

עוד יאמר שכתב ההגנה המתוקן כולל שלושה עמודים, כולל טיעונים משפטיים ומשמעות אישור הגשתו היתה ללא ספק מצריכה מתן שהות לתובע ללמוד אותו דבר אשר היה מביא לדחיה בלתי סבירה של המשפט. אילו היה מדובר בנימוק יחיד, נכון הייתי לשקול אפשרות לעשות כן תוך חיוב הנתבעות בהוצאות התובע בגין ישיבה זו. אולם משהדבר מצטבר לשיקול העיקרי שפורט בדבר אופן הגשת כתב ההגנה המקורי, אין לי אלא לדחות את הבקשה.

ניתנה והודעה היום ב' חשון תשע"א, 10/10/2010 במעמד הנוכחים.

עמית פרייז, שופט

החלטה

התיק יובא בפניי לאחר מתן פסק הדין להחלטה נפרדת בענין.

ניתנה והודעה היום ב' חשון תשע"א, 10/10/2010 במעמד הנוכחים.

עמית פרייז, שופט

החלטה

לאחר מתן פסק הדין התיק יובא בפניי למתן החלטה לענין הוצאות עד זה כמו גם עם הוצאות העד האחר.

ניתנה והודעה היום ב' חשון תשע"א, 10/10/2010 במעמד הנוכחים.

עמית פרייז, שופט

פסק דין

בפני תביעה לתשלום נזקי ממון שנגרמו לתובע בעקבות תאונה שארעה בין רכב נהוג בידי הנתבעת מס' 1, מבוטח ע"י הנתבעת 2, לבין קטנוע שהיה נהוג ע"י התובע.

מסתבר כי בין הצדדים היתה הבנה כלשהי שאודות פרטיה המלאים היו חלוקים, אך אין ספק שבמסגרתה שולם מטעם הנתבעת 1, סך של 5,000 ₪ לתובע בכדי שזה ימנע מתביעה, כאשר ביחס לסוג התביעה, חלוקים הצדדים ביניהם.

לגרסת התובע, אותו סכום היה עבור הימנעות מתביעה בגין נזקי גוף בלבד אשר נגרמו לו לאחר שנפל ונחבל בעקבות פגיעת הרכב בקטנוע, ואילו לגרסת הנתבעת, אותו סכום היה עבור הימנעות מכל תביעה אשר נוגעת לנזק כלשהו שאירע לתובע בעקבות התאונה.

במהלך בירור טענות הצדדים בדיון היום, התברר שהנתבעות אף חולקות על אחריותן לתאונה. יצויין שכתב ההגנה שהוגש היה כללי ביותר, וככזה, הכחיש את כל טענות התובע, ועל כן לא דובר בהרחבה של המסגרת הדיונים שהותוותה בכתבי הטענות. יחד עם זאת, החלטתי לדחות מכל וכל את טענת הנתבעות בעניין.

זאת עשיתי מכיוון שכאמור אין חולק שבעקבות התאונה, שולם מטעם נתבעת 1 סך של 5,000 ₪, דהיינו סכום שאינו של מה בכך, בכדי שהתובע ימנע מהגשת תביעה כזו או אחרת בגין התאונה. מי שמשלם סכום כה משמעותי בעקבות תאונה שבה היה מעורב, אינו מי אשר סבור בתום לב שלא הוא גרם לתאונה. לשון אחר, אם הנתבעת 1 היתה סבורה שהתאונה אינה באחריותה, הרי שלא היה משולם מצידה כל סכום לתובע, בוודאי לא סכום כאמור.

לאחר שהכרעתי בשאלת האחריות, יש מקום לבירור שאלת הנזק, אך טרם אעשה כן, יש להידרש לשאלה האם בין הצדדים נכרת הסכם לפיו בגין נזק זה יפוצה התובע באופן מלא באמצעות תשלום סך 5,000 ₪ כאמור. לשון אחר, אם תתקבל טענת הנתבעות לפיה בין הצדדים היתה הבנה לפיה תשלום זה יהווה פיצוי עבור נזקי התובע כפי שנגרמו בתאונה, מכל סוג שהוא, הרי שלא יהיה מקום לפצות את התובע בגין נזקי הממון שפירט בתביעתו, גם אם הוכיח את התרחשותם.

לעניין זה העיד התובע, וכן העידו הנתבעת 1 ואביה. יצויין שאף העיד עד ניטרלי – דוד אליעז, אך זה מסר בהגינותו שלא שמע חילופי דברים בין הצדדים באופן שיכול לקדם את הבירור בעניין זה.