מרחב מ נ פ בעמ ואח' נ' הרפז

פסק דין

מבוא ורקע

1.זוהי בקשה לסילוק על הסף של תביעה בסך 3 מיליון ₪ שהגישו המשיבים נגד המבקש.

2.הרקע לתביעה שהוגשה נגד המבקש (להלן: "הרפז") הינו תביעה אחרת שהוגשה על ידי ד"ר נמרוד נוביק (להלן: "נוביק") נגד המשיב 2 (להלן: "מימן"). במסגרת אותה תביעה שהתנהלה בבית המשפט המחוזי בתל אביב (להלן: "תביעת נוביק") הגיש נוביק חוות דעת מומחה שנערכה על ידי הרפז (להלן: "חוות הדעת"). בחוות הדעת הועלו טענות כלפי קובץ הקלטה של ישיבת שימוע שנערכה לנוביק על ידי המשיבה 1 (להלן: "החברה") באמצעות מימן, ואשר נמסר לאחר הישיבה לב"כ נוביק על ידי ב"כ המשיבים. יצויין כי על-פי הנטען בתביעה דבר ביצוע ההקלטה היה ידוע ומכשיר ההקלטה היה מונח על השולחן לעיני כל. במקביל להקלטה ערך ב"כ המשיבים תרשומת של ההקלטה. בעקבות ישיבת השימוע הוחלט כי נוביק יסיים את עבודתו בחברה.

3.בחוות הדעת נטען, בין היתר, כי ממצאי בדיקתו של הרפז "מעידים בצורה חד משמעית כי הקלטת אינה אותנטית והיא נערכה ובושלה באופן יזום", כי "ניתן להבחין בבירור בקטע יזום (בישול) של הקלטת", כי "בישול הקלטת נעשה בצורה חובבנית ולא מקצועית, באופן אשר השאיר "עקבות", וגרר לא פחות מ-45 קיטועים נוספים בקלטת".

עוד נקבע בחוות הדעת כי "אבקש להדגיש כי בישול הקלטת נעשה באופן יזום ובמתכוון. שללתי באופן מוחלט את האפשרות כי הדבר נעשה באופן מקרי או באמצעות הפעלת פונקציית voice active (המאפשרת השהיית הקלטה כאשר יש שקט מעל כ-2 שניות)..."

התביעה

4.בכתב התביעה נטען כי מדובר בחוות דעת רשלנית ופושעת וכי ביסודה ניצבות טעויות מביכות המלמדות על רשלנות חמורה של הרפז ועצימת עיניים מכוונת. נטען כי הרפז פעל בעריכת חוות הדעת בחוסר מקצועיות, בחוסר נסיון ובחוסר מיומנות בסיסיים ובולטים, בהיפוך לנדרש ממומחה סביר בתחום מומחיותו של הרפז.

עוד נטען בכתב התביעה, בין היתר, כך:

הרפז לא ביצע בדיקות ותהליכים מתחייבים בנסיבות העניין, אשר אם היו מתבצעים, היו שוללים את המסקנות אליהן הגיע הרפז בחוות דעתו;

הרפז לא ניתח באורח מקצועי את הנתונים העובדתיים שהובאו בפניו כפי שנדרש ממומחה סביר בתחומו, והעלה טענות והגיע למסקנות הניצבות בהיפוך לכל הגיון בריא;

הרפז לא קיבל ולא בדק מידע בסיסי, שהיה נחוץ לו על מנת לגבש מסקנות נכונות, מלאות, רציניות ומושכלות, ודאי ברמת הנחרצות בה נקט בחוות דעתו ובהתחשב בהאשמות הפליליות החמורות שטפל על מימן;

הרפז ניסח את הקביעות הרשלניות שבחוות הדעת באורח נחרץ, ללא כל סייגים, בהיפוך גמור למתחייב מנסיבות העניין ותוך הפרה בוטה של חובות הזהירות והנאמנות המוטלות עליו מכוח תפקידו כמומחה המגיש חוות דעת לבית המשפט;

הרפז עשה בחוות הדעת שימוש במונח הפופוליסטי "בישול קלטת", באמצעותו ביקש להעצים את מסקנות חות הדעת וליצור אפקט של "דרמטיזציה", גם על מנת לסייע לנוביק במתן הד תקשורתי למסקנותיה הרשלניות והמופרכות של חוות הדעת;

הרפז תמך את חוות דעתו באסמכתאות שאינן מלמדות דבר לעניין הספציפי נשוא חוות הדעת, ואף עלולות להטעות את מי שאינו מומחה בתחום עיסוקו של הרפז.

5.עוד נטען בכתב התביעה כך:

הרפז ידע כי מי שיקרא את חוות דעתו יסמוך עליה באופן סביר וכי עקב כך ייגרם נזק למי שניצב ביסוד חוות הדעת;

הרפז ידע שחוות דעתו מוגשת במסגרת הליך המלווה על ידי פרסומים בולטים בכלי התקשורת, וכי חוות הדעת תשמש בידי נוביק לצורך פרסום ברבים ובהבלטה של ממצאיה, כדי להכפיש את שמו של מימן;

הרפז ידע שפרסום חוות הדעת יגרום למשיבים עוגמת נפש רבה ונזק רב לשמם הטוב, לתדמיתם ולמוניטין שלהם, וכי ייגרמו למימן ולחברות שבשליטתו נזקים חמורים, שכן חוות הדעת נוסחה בלשון קטגורית, חד משמעית ונטולת ספקות וסייגים, והעמידה את מימן במעמד של עבריין אשר ביצע פעולות פליליות חמורות של "בידוי ראיות" ושל "בישול קלטת".

6.עוד נטען בתביעה כי חוות הדעת הופצה לכלי תקשורת מרכזיים בישראל על ידי משרד יחסי ציבור שאת שירותיו שכר נוביק, בצירוף הודעה לתקשורת ותחת כותרת סנסציונית: "על-פי עדות מומחה: מימן "בישל" הקלטת שיחת השימוע שערך לד"ר נמרוד נוביק, ונעלמה ממנה ההודאה בחוב".