מרזיק נ' מדינת ישראל

השופט ע' פוגלמן:

          ערעור על גזר הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' הנשיא א' פרקש) שבגדרו הושת על המערער עונש של 48 חודשי מאסר בפועל ומאסרים על תנאי, בתנאים שפורטו בגזר הדין.

תמצית העובדות

1. המערער הורשע על יסוד הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירות של יציאה שלא כדין לפי סעיף 2א לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד-1954; ניסיון הצתה לפי סעיף 448(א) רישה לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק), בצירוף סעיפים 25 ו-29 לחוק; החזקת נשק לפי סעיף 144(א) רישה לחוק; 4 עבירות של ניסיון לתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 274(1)-(3) לחוק בצירוף סעיף 29 לחוק; שתי עבירות של מעשי פזיזות ורשלנות בחומר נפיץ לפי סעיף 338(א)(3) לחוק בצירוף סעיף 29 לחוק; שלוש עבירות של התפרעות לפי סעיף 152 לחוק; וגניבה לפי סעיף 383(א) לחוק.

2. לפי האישום הראשון בכתב האישום המתוקן (להלן: כתב האישום), המערער החליט לצאת ללבנון לצורך השתתפות במחנה צעירים ממוצא ערבי (להלן: המחנה), שאורכו כ-10 ימים. ביום 25.7.2015 יצא המערער לירדן דרך גשר אלנבי; וביום 28.7.2015 טס מירדן ללבנון. במהלך שהותו בלבנון והשתתפותו במחנה ביקר המערער בפארק מליטה, מוזיאון השייך לארגון חיזבאללה, שבו נטל המערער חלק בפעילות הסברה בנוגע לפעולות הארגון. ביום 8.8.2015 שהה המערער בביירות למשך יומיים; ולאחר מכן, ביום 10.8.2015, טס המערער לירדן, ומשם שב לישראל דרך גשר אלנבי ביום 11.8.2015.

3. לפי האישום השני בכתב האישום, המערער השתתף במספר הזדמנויות בהתפרעויות שכוונו נגד כוחות הביטחון: ביום 4.7.2014, יום לוויית מוחמד אבו חדיר המנוח, השתתף המערער בשעות הצהריים בהתקהלות אסורה יחד עם אחרים, לשם הפרות סדר, באזור הסמוך לאוהל האבלים בשועפט (להלן: אוהל האבלים). במהלך ההתפרעות, יידה המערער בצוותא חדא עם שני אחרים 5 בקבוקי תבערה לעבר כוחות הביטחון שעמדו במרחק של כ-150 מטרים, כאשר המערער עצמו יידה בקבוק תבערה אחד. בהמשך היום, בשעות אחר הצהריים, בסמוך למועד הלוויה, השתתף המערער בהתקהלות אסורה יחד עם לפחות שלושה אחרים לשם הפרות סדר באזור הסמוך לאוהל האבלים, שבמהלכה יידה אבנים וירה זיקוקים לעבר כוחות הביטחון שהיו במרחק של כ-150 מטרים מהמערער (להלן: האירוע הראשון באישום השני).

           עוד על פי האישום השני, ביום 24.7.2014, שבו חל "לילת אל קאדר" השתתף המערער בהתקהלות אסורה יחד עם עשרות אחרים לשם הפרות סדר במתחם הר הבית בירושלים. במהלך ההתפרעות יודו אבנים וזיקוקים לעבר כוחות הביטחון, וכמו כן נפרצה תחנת משטרה סמוכה (להלן: התחנה) על ידי מתפרעים ששברו והציתו את הציוד במקום. המערער נכנס לתחנה ולקח ממנה מגן השייך למשטרת ישראל, ללא הסכמה וכשהוא מתכוון לשלול את המגן מבעליו שלילת קבע (להלן: האירוע השני באישום השני).

           בנוסף, ביום 20.5.2015 – היום שבו נורה עמר אבו דהים שביצע פיגוע דריסה בא-טור – השתתף המערער בהתקהלות אסורה יחד עם עשרות נוספים בג'בל מוכבר, לשם הפרות סדר. במהלך ההתפרעות יידה המערער, יחד עם אחרים, אבנים לעבר כוחות הביטחון (להלן: האירוע השלישי באישום השני).

4. יוער כי בתחילה טען המערער שאין להאשימו באישום הראשון, בין היתר מחמת אכיפה בררנית; וכי האישום השני מבוסס על הודאות שנגבו ממנו שלא כדין עת נחקר בנוגע לאישום הראשון. ברם, לאחר התדיינות בין הצדדים, הודה המערער באישום השני ובעובדות האישום הראשון, כשהוא שומר על זכותו לטעון לזיכוי מהאישום הראשון. בהמשך לאמור, המערער הורשע באישום השני ביום 1.5.2016; וביום 23.11.2016, לאחר שנדחו טענותיו המקדמיות לגבי האישום הראשון, הורשע המערער אף בגינו, על יסוד הודאתו כאמור.