מרזוק נ' אג"ד א.ש לתחבורה בע"מ

פסק דין

תביעה ע"ס של 20,000 בגין נזק שנגרם לתובע, לפי הטענה, בשל כך שנתקל בארון חשמל שלטענתו משרת את הנתבעת, ונחבל בראשו.

זוהי תביעה שניה באותו עניין.

בפסק דין שניתן ע"י כב' הש' סורוקר במסגרת ת"ק 39797-05-11 נדחתה תביעתו של התובע כנגד עיריית נס-ציונה, חברת החשמל לישראל והתחנה המרכזית נס ציונה בע"מ (להלן: התביעה הראשונה, הנתבעים בתביעה הראשונה - בהתאמה).

הוצגה לי תמונת המקום עם המפגע הנטען (נסרק ומסומן ת/1). מדובר בארון חשמל שמותקן בגובה העיניים בסמוך לשלט "מכבסה", בשטח מקורה על עמודים, שהוא שטח משותף במרכז מסחרי, שמהווה מעין מסדרון כניסה לחנויות (פסאג'). הצדדים מסכימים כי רחוק יותר, בצמוד לשטח המסחרי הנ"ל, מצוי אזור התחנות של אגד, 3 תחנות (נציג הנתבעת שרטט את האזור במהלך הדיון. השרטוט נסרק לתיק, ומסומן נת/1). הנתבעת 3 בתביעה הראשונה, היא הבעלים הרשום של המקרקעין. המחזיקים בחנויות/השוכרים אינם צד לתביעה הראשונה או לתביעה כאן.

התביעה כלפי אגד מבוססת על מידע שמסרו הצדדים במסגרת התביעה הראשונה, לפיו החשבון לתשלום מגיע מחברת החשמל לאגד, ועל שמה. עוד נטען שם ע"י הנתבעת 3 כי אגד משמשת כחברת ניהול וגובה דמי ניהול.

נציג אגד הבהיר כי אגד התנדבה לספק אדם שינקה את המקום, שאחרת היה מוזנח בהעדר יוזמה וארגון מצד הבעלים או המחזיקים, ושלא במסגרת התקשרות עם המשכירים או הבעלים של המקום וללא כל התחייבות או מחויבות מצדה של אגד כלפי מי מהם. אשר לארון החשמל - לא ברור מי התקין אותו. מדובר בארון שקשור לאספקת החשמל למרכז המסחרי כולו ולכל בעלי העסקים. מדובר בארון חשמל שקשור לתאורה הציבורית במקום. מי שנזקק לה הוא דווקא בעלי החנויות, שכן אזור תחנות האוטובוס נפרד ומרוחק, כעולה מהשרטוט נת/1, ויש בו תאורה עצמאית גם של התחנות עצמן. מחמת חוסר הארגון כאמור, החשבון מגיע לאגד, אגד משלמת ואז דואגת לגבות מהמחזיקים במקום את חלקם בחשבון החשמל.

לפיכך טוענת אגד, כי יש לדחות את התביעה כנגדה. וזאת, אף ללא קשר לשאלת האחריות.

בנוסף, לגופו של עניין, מדובר בארון חשמל שנראה לעין כל והיה על התובע להבחין בו בעת שהלך.

עם כל הסימפטיה לתובע שאין חולק שנפגע מהתקלות בארון החשמל (ומבלי שיש בכך כדי לקבוע דבר לעניין האחריות) - אין לי אלא לדחות גם תביעה זו.

גרסת אגד אשר למעמדה במקום, התקנת ארון החשמל ולכך שארון החשמל משרת את כל בעלי החנויות במקום (השוכרים/המחזיקים), לא נסתרה ולא עלה בידי התובע להוכיח את אחריותה של אגד להתקנת ארון החשמל או למיקומו.

התובע משליך יהבו על טענות הנתבעים בתביעה הראשונה, לפיהן האחריות על ארון החשמל היא על אגד (התובע עצמו, במהלך הדיון בתביעה הראשונה, כמצוין בפרוטוקול, עמד בתוקף על כך שלאגד אין כל אחריות). האינטרס של הנ"ל להטיל את האחריות על אחרים הוא ברור. אין אלא להצר על כך שהתובע עמד על בירור התביעה הראשונה כפי שהוגשה, ולא ניצל את האפשרות שניתנה לו במסגרת התביעה הראשונה, לשקול צירופה של אגד לתביעה. זאת, על מנת, שלכל הפחות, כל הטענות יתבררו יחדיו ולא יווצר מצב כפי שנוצר, שבו הועלו ע"י הצדדים שם השערות וטענות כנגד אגד, שלא הייתה צד לדיון ולא היה בידה ליתן להם מענה, שניתן על ידי אגד רק במסגרת תביעה זו.

לא רק זאת. כפי שהתברר בתביעה הראשונה, הנתבעת 3 שם, התחנה המרכזית נס ציונה בע"מ, היא הבעלים הרשום של המקרקעין. בית המשפט דחה אף את התביעה כנגדה וציין, כי בדרך כלל האחריות היא על השוכרים, שמחזיקים במקום (ס' 5 לפסק הדין בתביעה הראשונה). אף על פי כן, לא מצא התובע לנכון לתבוע את השוכרים (שאותם לא תבע במסגרת התביעה הראשונה) גם בתביעה זו. התובע אף ציין בדיון היום, כי זו לא אפשרות מבחינתו, כיוון שמדובר ב- 23 שוכרים שאף מתחלפים (מדובר באירוע מאוקטובר 2006).

יצויין כי ככל שהתובע איננו שבע רצון מפסק הדין הראשון, עליו לערער על פסק הדין ואין התרופה מצויה בהעלאת טענות בעניין זה, במסגרת התביעה שלפניי.

התוצאה היא שהתביעה נדחית.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי-מרכז בתוך 15 ימים.

המזכירות תדוור לצדדים בדואר רשום+אישור מסירה.

ניתן היום, א' שבט תשע"ב, 25 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: