מרזוק נ' מחניהא ואח'

החלטה

1.בפניי עתירת המבקש לביטול פסק דין בהיעדר הגנה, אשר ניתן כנגדו ביום 06.04.10 בהיעדרו (להלן: "פסק הדין"). המשיבים הגישו תגובתם לבקשה, בגדרן התנגדו לבקשה לביטול פסק הדין.

רקע

2.המבקש, הוא התובע בתביעה, הגיש תביעה, בגין נזקים שנגרמו לו, לטענתו, כתוצאה מרשלנותם של עורכי דינו, הם המשיבים בבקשה, בייצוגו בתביעה בתיק 3466/03, אותה ניהל, בגין אבדן כושר עבודה עקב תאונות דרכים שאירעו לו, נגד חברת הביטוח "שמשון", אשר ביטחה אותו בפוליסת ביטוח חיים (להלן: תביעת ביטוח החיים).

בכתב תביעתו בתביעת ביטוח החיים טען התובע, כי כתוצאה מן התאונות: חלה הרעה במצבו הבריאותי, הוא חדל לעבוד והוא מתפרנס מקצבת נכות המשולמת לו מטעם המוסד לביטוח לאומי. על כן עתר הוא לחייב את חברת הביטוח בתשלום נזקיו על פי הפוליסה.

בכתב התביעה בתובענה זו (להלן: תביעת הרשלנות) עתר הוא לחייב את עורכי דינו, אשר התרשלו, לטענתו, בזה אחר זה בניהול תביעתו. כתוצאה מרשלנותם זו, עתר התובע להחזר הפסדיו שנגרמו עקב הניהול הכושל ואותם העריך בסך 150,000 ₪. יש לציין שבתביעת הרשלנות המבקש אינו מיוצג ע"י עורך דין. משלא התייצב המבקש לדיון הראשון שנקבע בתיק ביום 06.04.10, עתרו המשיבים לדחיית התובענה ולהוצאות משפט ובקשתם התקבלה. משכך, הוגשה הבקשה שבפניי לביטול פסק הדין.

טענות הצדדים

3.בבקשה שבפניי טען התובע כי עקב שגגה שכח להתייצב לדיון , אליו הוזמן כדין. המבקש הודה כי קיבל הזמנה לדיון, אך טען שעקב מצבו הבריאותי , אשר גרם לו "פזרנות ואי סדר ושכחה" לא יכל לזכור את מועד הדיון, כאשר ההזמנה שהגיעה לידיו ביום 07.01.10, הגיעה ב"תאריך מאוחר מבחינתו".

4.בתגובתם הדומה, טענו המשיבים כי אין המדובר בביטול מן הצדק, ועל כן נתון הוא לשיקול דעת בית המשפט. עוד טענו הם להיעדר תצהיר התומך בבקשה וכן לכך שהמסמך הרפואי שצורף כאסמכתא אינו מעודכן, כיוון שניתן בשנת 2000. המשיבים טוענים, כי המבקש לא נתן כל הסבר מניח את הדעת למחדלו וכן לא טען כלל לגבי סיכויי הצלחת תביעתו. בנוסף, טוענים הם כי לאור מצבו הבריאותי והנפשי, אין המבקש יכול לנהל ההליך לבדו,ללא ייצוג, ועל כן ראוי להותיר את דחיית התביעה על כנה.

דיון ומסקנות:

5.אכן, כעולה מהודאת המבקש, נמסרה ההזמנה למבקש כדין, ומשכך אין עומדת חובה לביטול פסק הדין מחמת הצדק.

6.במקרה כגון דא , כאשר לא נפל פגם בפסק הדין וכתב התביעה נמסר למבקשת, נתון לבית המשפט שיקול דעת רחב באשר לביטול פסק הדין (ראו: ע"א 5000/92 יהושע בן-ציון נ' אוריאל גורני ואח' פ"ד מח(1), בעמ' 835-836). לפי ההלכה הפסוקה, על מבקש ביטולו של פסק דין להוכיח שני יסודות מצטברים; האחד הוא מתן סיבה טובה למחדלו של המבקש- , והאחר - הוכחת סיכויי הצלחה בתביעה אם יבוטל פסק הדין .

ראו:

גורן, "סוגיות בסדר דין אזרחי" (מהדורה עשירית, 2009) עמ' 371.

י. זוסמן , "סדר הדין האזרחי" (מהדורה שביעית, 1995) עמ' 735 עד 738.

7.אשר לשאלה הראשונה, היינו בדיקת סיבת המחדל , כאשר המבקש מצביע על סיכויי הצלחה, וככל שיתברר שלא מדובר בזלזול מופגן בבית המשפט אלא ברשלנות מסוימת מצד המבקש שהובילה למחדלו, ויש למבקש סיכוי להצליח בטענתו, יקבל בית המשפט את בקשת המבקש וידון במחלוקת לגופה (ראו: ע"א 32/83 ויולט אפל נ' דוד קפח, פ"ד לז (3) 431) ובמקרה שכזה יסתפק בית המשפט בפסיקת הוצאות המשיב כתוצאה ממחדלי המבקש (ראו: ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פ"ד ח 395 ; רע"א 1598/00 אריה נדב נ' סלון מרכזי למכונות כביסה בבית אל על פד"י נ"ה (5) 43). יחד עם זאת, "יהיו מקרים בהם המחדל הוא כה משמעותי עד שיהא בו כדי להאפיל על התשובה לשאלה השניה" (ע"א 1782/06 משרד הבינוי והשיכון נ' סולל בונה בע"מ (טרם פורסם- ניתן ביום 6.4.08)). אם המחדל עולה כדי זלזול בהליכים המשפטיים ייטה בית המשפט שלא לדון בסיכויי הצלחת טענותיו של המבקש (ראו: רע"א 6379/09 פלוני נ' פלונית ( טרם פורסם- ניתן ביום 19.8.09)).

8.ואולם על דרך הכלל נקבע, כי השאלה השניה, היינו, סיכויי ההצלחה בתביעה, היא העיקר ולשאלה הראשונה חשיבות משנית (ראו א' גורן בספרו הנ"ל בעמ' 373). יש לציין כי שיקולים אלו אינם נבחנים במנותק, אלא מתקיים ביניהם יחס שמכונה לעיתים "מקבילית כוחות" (ראו: ברם 63/09 ‏ ‏ קשת שלטים בע"מ נ' עיריית פתח תקוה (טרם פורסם- ניתן ביום 15.1.2009)).

9.באשר לשאלה הראשונה, טען המבקש כי מפאת מצבו הרפואי שכח להתייצב במועד שנקבע בזימון שהומצא לידיו כדין. המשיבים דחו הסבר זה, בהצביעם על תאריך הוצאת המסמך הרפואי עליו סומך המבקש את בקשתו, שהינו לפני עשר שנים. כך או כך, נראה כי אין פגם זה מעיד על זלזול בבית המשפט, אשר מצדיק השארת פסק הדין על כנו.

10.באשר לשאלה השנייה, שאלת סיכויי ההצלחה, המבחן הינו מבחן של עילת תביעה אפשרית, ולאו דוקא בטוחה. הנטל המוטל על המבקש הוא לשכנע שלכאורה יש לו עילת תביעה אם יוכיח אותה, ואין על המבקש בשלב הבקשה לביטול פסה"ד להוכיח את תביעתו (או הגנתו) באופן מוחלט (ע"א 276/62 פרידמן נ' פרידמן, פ"ד יז 349 (1963); ע"א 32/83 אפל נ' קפח הנ"ל) אולם, בכל אופן, עליו להוכיח כי "ישנה ממשות עניינית בבירור התביעה.." (ראו: רע"א 8292/00 גבריאל יוספי נ' שמואל לוינסון ואח' (טרם פורסם, ניתן ביום 27.02.01).

11.במקרה דנן, אמנם לא טען המבקש לעניין סיכויי הצלחתו בתביעה, אולם עיון בכתב התביעה שהגיש, וזאת, מבלי לנקוט עמדה באשר לתוצאה הסופית של ההליך, מעלה, כי המבקש הציג גרסה, אשר אין לדחותה על הסף, ולפיה השתהה עורך הדין ת'רות מדלג' בהגשת התביעה, עובדה שגרמה לקיומה של עילת התיישנות. כך גם בכתב התביעה שניסח, כך על פי התובע, חלו אי דיוקים. התובע הוסיף וטען גם, כי עורך הדין בלאל מחניהא ניהל את התיק תוך דחיות רבות, אשר גרמו להשתת הוצאות על המבקש, ואשר גרמו בסופו של דבר למחיקת תביעתו. על כן נראה כי למבקש קיימים סיכויי הצלחה המצדיקים ביטול פסק הדין שניתן בהיעדרו, כאמור, זאת אני קובע לכאורה, מבלי לקבוע עמדה באשר לטענות המבקש.