חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

מרזון נ' חסונה ואח'

: | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות תל אביב - יפו
8616-07-09
22.12.2009
בפני :
מלכה ספינזי

- נגד -
:
אריה מרזון
:
1. נביל חסונה
2. הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ-

פסק-דין

פסק דין

1.בפניי תביעה לנזקי רכוש שארעה בגין תאונה מיום 23.4.09, בה היו מעורבים התובע והנתבע.

2.לגרסת התובע:

ביום התאונה הוא רכב על אופנוע שבבעלותו, ברחוב בן אליעזר ברמת גן, בנתיב הימני בכביש בן 2 מסלולים. הנסיעה במסלול הימני הינה ישר ואילו הנתיב בשמאלי הינו לפונים שמאלה בלבד.

במקביל אליו, במסלול השמאלי, עמד הנתבע, אשר במקום לפנות שמאלה, המשיך ישר בתוך מסלולו של התובע , שהיה רחב דיו לנסיעה במקביל, כשלפתע סטה הנתבע אל תוך מסלול הנסיעה של התובע מתוך כוונה לפנות ימינה, ובכך פגע בתובע ובאופנוע.

3.לגרסת הנתבע:

הוא נסע במסלול הימני המורה על נסיעה ישר, כשלפתע "לא ברור מאיפה" (עמ' 1 שורה 25 לפרוטוקול) הגיח התובע על האופנוע כשהוא "מנסה להידחף" (עמ' 1 שורה 26 לפרוטוקול) מצד ימין, וכתוצאה מכך נגרמה הפגיעה.

4.בישיבה שהתקיימה בפניי העידו התובע והנתבע שאף ערכו הדגמה של האירוע והציגו תמונות (ת/1 ו-נ/1).

5.לאחר ששמעתי את הצדדים, עיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם וכן ב-ת/1 וב-נ/1, החלטתי לקבל את התביעה, אם כי בחלקה.

6.מדובר בגרסה מול גרסה. לפיכך, עליי לבחון האם התובע הרים את הנטל כנדרש, במשפט אזרחי, בכדי להוכיח תביעתו.

7.א.אפתח ואומר כי לא מצאתי כל סיבה לפקפק באמינות עדותו של התובע בפניי.

ב.כמו כן ובנוסף, עיון ב-ת/1 מביא אותי למסקנה כי גרסתו של התובע מתיישבת יותר עם המקום בו התרחשה התאונה ועם הנזקים שנגרמו לאופנוע ומיקומם מאשר עם גרסת הנתבע שהעיד כי: "לא ברור לו מאיפה פתאום צץ התובע" אך ברור לו כי הוא ניסה להידחף.

ג.לא זו אף זו, גם אם נקבל את גרסת הנתבע כי בעת התאונה הוא נסע עם משאית במסלול ימין, הרי שלפי דעתי לא ברור, לפי ת/1 ונ/1 כיצד יכול היה התובע כלל לעקוף מימין, שכן לטעמי לא היה מקום בצד הימני של המסלול הימני, גם לא לאופנוע. ואם בכל זאת היה מקום אז לא ברור כיצד הנתבע לא הבחין בתובע.

8.באשר לנזקים:

א.ירידת ערך: צודק נציג הנתבעת 2 כי ירידת הערך כלל לא מופיעה בחוות דעת השמאי שצירף התובע לתביעתו, ולפיכך אין התובע זכאי לפיצוי בגין כך.

ב.עלות פינוי באמבולנס : הרי שלאור דברי התובע בעמ' 1 לפרוטוקול שורה 11-12 – שוב אין לי צורך לדון בעניין זה.

9.סוף דבר:

א.אני מחייבת אפוא את הנתבעים, ביחד ולחוד, לפצות את התובע בסך של 11,227 ₪.

ב.משזוהי קביעתי, הרי שלאור גובה שיעור ההשתתפות העצמית של הנתבע 1, שוב אין לי כל צורך לדון בשאלה האם יש להחיל את סעיף 23 ג' לתקנות הפקוח על עסקי הביטוח.

ג.כמו כן, אני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשאת בהוצאות התובע בסך 350 ₪.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>