מרום שרית נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

פסק דין

עניינה של תביעה זו תשלום גימלת הבטחת הכנסה.

רקע עובדתי

1.התובעת הגישה תביעה לגמלת הבטחת הכנסה בחודש 4/08 (נ/1). בתביעתה ציינה התובעת כי אין בבעלותה ו/או בשימושה כלי רכב.

ביום 20.4.09, הודיע הנתבע לתובעת על קיומו של חוב בסך 11,855 ₪ שנותר עקב פסילת זכאות לגמלת הבטחת ההכנסה למפרע מחודש 12/08 בנימוק - "בגין רכב בבעלות (רכב של הבן אופיר)"

כנגד החלטה זו עותרת התובעת בתביעתה זו. תביעת התובעת לבית הדין הוגשה ביום 15.6.09.

3.התובעת הגישה תביעה נוספת להבטחת הכנסה ביום 7.5.09 (נ/5). גם תביעה זו נדחתה ביום 14.6.09 בנימוק - " הואיל והנך בעלת רכב מס' 8818604" (נ/7).

4.מטעם התובעת העידו התובעת עצמה ואמה הגב' אביב מרים (להלן - "גב' אביב").

טענות התובעת

5.התובעת טענה, כי הרכב נשוא תביעה זו שייך לבנה אשר ניתן לו במתנה מסבתו ליום הולדתו ה- 18. משכך אין לשלול בגינו את הגמלה המשולמת לתובעת. לדבריה, גם אם יש קשר בין גמלת התובעת לרכב אותו מחזיק בנה הבגיר, הרי שיש לשלול רק את החלק אותו היא מקבלת עבור בנה ולא את הגמלה במלואה.

עוד טענה התובעת, כי שלילת הזכאות נעשתה שלא כדין, שכן יש להתייחס לרכב כ"נכס לפי ערכו" ומשערך הרכב הגיע רק לכדי 7,000 ₪ אין בו כדי לשלול מהתובעת את הגמלה.

לטענת התובעת, לא השתמשה כלל ברכב, והנתבעת לא הוכיחה שימוש כלשהו ברכב.

כן טענה התובעת, כי מחודש 3/08 הושבת הרכב ולא נעשה בו כל שימוש אף על ידי בנה של התובעת עד ליום מכירתו.

טענות הנתבע

6.הנתבע טען כי הוראות סעיף 9א לחוק קובעות חזקה לפיה מי שהוא בעל רכב יראוהו כמי שיש לו הכנסה לפחות בגובה הגמלה. משכך נשללה מהתובעת גמלתה.

מוסיף וטוען הנתבע כי "ילד" לפי הגדרתו בחוק הבטחת הכנסה הוא גם מי שמלאו לו 18 שנה ועיקר זמנו מוקדש לסיום לימודיו. לפיכך, יש לראות את הרכב כשייך לתובעת.