מרדכי בנימין ובניו עבודות עפר (1993) בע"מ ואח' נ' ש. י. שם טוב בע"מ

החלטה

בפני בקשת הנתבעת למחיקת התביעה על הסף, מהטעם שאין לבית המשפט כאן סמכות מקומית, ובשל הגשת תביעה בשם שתי התובעות ובניגוד לתקנה 21 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984 (להלן: "התקנות") ,לחילופין לתת רשות להתגונן.

התובעות לא הגיבו לבקשה.

לאחר עיון בבקשת הנתבעת ובכתב התביעה ונספחיו, נחה דעתי כי דין הבקשה למחיקת התביעה על הסף, או להעבירה לבית משפט השלום בירושלים להידחות, וזאת מן הנימוקים שלהלן:

1.הכלי של מחיקת התביעה על הסף, הוא אמצעי קיצוני הננקט רק במקרים המנויים בתקנות 100 ו- 101 ואין העדר סמכות מקומית אחד ממקרים אלו.

גם במקרים המנויים בתקנות הנ"ל, ההלכה הפסוקה היא, כי בית המשפט ישתמש בסמכותו למחוק תביעה על הסף, רק במקרים שבהם ברור כי בשום פנים ואופן אין התובע יכול לקבל את הסעד המבוקש על יסוד הטענות המבססות את תביעתו, ובבואו לשקול אפשרות זו, ינהג בית המשפט בסבירות וישתמש בסמכותו רק במקרים קיצוניים ביותר. מכאן אין מקום למחוק את התביעה או לדחותה על הסף מחמת חוסר סמכות מקומית, ודי בהעברת התביעה לבית המשפט המוסמך.

2.המתווה לבדיקת סמכות בית המשפט נקבע בתקנות 3,4,5 לתקנות. תקנה 5 לתקנות קובעת בזו הלשון:

"היה קיים הסכם בין בעלי הדין על מקום השיפוט, תוגש התובענה לבית המשפט שבאזור שיפוטו מצוי אותו מקום, לא הוסכם בין בעלי הדין שמקום השיפוט המוסכם יהיה מקום שיפוט ייחודי, יכול שתוגש התובענה לבית המשפט שבאותו מקום או לבית משפט אחר לפי תקנות 3 או 4 ".

אם כן עלינו לבדוק אם קיים הסכם שיפוט ייחודי בין הצדדים. סעיף 10, להצעת מחיר/הסכם הזמנת חומרי מחצבה ואספלט, נספח א' לכתב התביעה, עולה כי הצדדים הסכימו, כי סמכות השיפוט במקרה והתגלע סכסוך בין הצדדים, הינו למחוז הצפון.

מסעיף זה ניתן ללמוד כי הצדדים הסכימו ביניהם על מקום שיפוטי ייחודי, ונוכח הסכמתם זו , אין מקום להיעתר לבקשה, שכן מקום שקיים בין הצדדים תנית שיפוטי ייחודית אין להחיל הוראות תקנה 3 לתקנות, ואין זה רלבנטי אם אחת החלופות המנויות בתקנה או רובן מתקיימות בעניינינו.

3. זאת ועוד, אין למחוק את התביעה על הסף מכוח הוראות תקנה 21 לתקנות. הגשת התביעה בשם שתי התובעות נעשה בשל היותן חברות קשורות, המהוות חלק "מאשכול חברות" כנטען בכתב התביעה. מעיון בנספחי התביעה עולה כי הנתבעת העבירה שקים לפקודת שתי התובעות, משמע, כי אילו הוגשו תביעות נפרדות נגד הנתבעת ע"י התובעות, היו מתעוררות אותן שאלות משפטיות ועובדתיות , ולכן אין כל מניעה להגשת תביעה אחת בשם שתי התובעות.

4.מכל האמור לעיל בקשת הנתבעת למחיקת התביעה על הסף, נדחית.

הואיל ולא הוגשה תגובה ע"י התובעות, איני עושה צו להוצאות.

5.הצדדים מוזמנים לדיון בבקשה למתן רשות להתגונן ליום 30/5/10 שעה 12:00 .

המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים ותזמנם.

ניתנה היום, י' ניסן תש"ע, 25 מרץ 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: