מרדכי אברהם נ' כהן יצחק

פסק דין

התובע תובע מן הנתבע סך של 50,000 ₪ בגין נזקים שנגרמו לתובע כאשר הנתבע תקף אותו בסכין בידיו ובעכוזו.

התובע צירף חוו"ד מומחה בתחום הכירורגיה הפלסטית והאסתטית לפיה כתוצאה מהבדיקות נותרו לתובע 10% נכות. המומחה, דר' שטרנברג קבע גם בחוה"ד כי ניתן לנסות ולשפר את מצב הצלקות על ידי שחזור כירורגי בניתוח שעלותו סך השווה ל- 2000 $ כשנלווים אליו 3 שבועות של אי כושר.

טענת התובע היא כי הנתבע דקר אותו במגרש הכדורגל ברח' יוסי בן יועזר 3 דקירות. הוא הובהל לבית חולים שם בוצעו תפרים. התובע היה בשבועיים נכות מלאה. נגד הנתבע הוגש כתב אישום בגין תקיפה זו ובסופה הוא הורשע בעבירה של פציעה בנסיבות מחמירות, ובנוסף למאסר על תנאי נקבע כי עליו לפצות את התובע בסכום של 6,000 ₪. התובע טוען כאמור כי נותרו בגופו צלקות שמכערות אותו וגורמות לו להיראות כעבריין וכן גורמות לו בושה ביצירת קשרים גם עם המין השני. לצורך אגרה הועמד סכום התביעה על 50,000 ₪ אף שלטענת התובע נגרמו לו נזקים חמורים יותר.

הנתבע טוען כי הוא לא האדם אשר דקר את התובע. לדבריו, מדובר בתיגרה שהתחילה עקב ויכוח הקשור למשחק כדורגל. התובע הוא אשר תקף את הנתבע ואחרים והנתבע אך התגונן בפני תקיפה זו. הנתבע מכחיש את אחריותו למה שארע לתובע וכן את נזקי התובע ומכל מקום לדבריו, יש ליחס לתובע רשלנות תורמת.

יש לציין שטענת הרשלנות התורמת לא נטענה בכתב ההגנה וב"כ הנאשם העלה אותה רק בתשובתו לבקשת ב"כ התובע למחוק סעיפים מכתב ההגנה שמטרתם להכחיש את עצם האירוע משום שהנתבע הורשע בהליך הפלילי.

התובע ואימו והנתבע ואחיו העידו בפני כאשר התובע מעיד על עצם האירוע ועל נזקיו. אימו של התובע העידה על הנזקים (היא לא היתה נוכחת באירוע). הנתבע ואחיו העידו על האירוע כאשר לדבריהם הנתבע הוא לא זה שדקר את התובע.

לאחר עיון בטענות הצדדים באתי למסקנות כדלקמן:

לענין האחריות – אין ספק שהנתבע אחראי לנזקים שנגרמו לתובע. מדובר בנתבע שהורשע בהליך הפלילי כאשר גם לאחר תיקון כתב האישום בהליך הפלילי, נותרו העובדות של דקירה בסכין וגרימת חבלה חמורה. הנתבע לא ביקש רשות ולא קיבל רשות להביא ראיות לסתור את הקביעה בהליך הפלילי ולפיכך ובהתאם להוראות סעיף 42 לפקודת הראיות יש לקבל את העובדות שנקבעו בהליך הפלילי גם לצורך הליך זה. ברור איפוא שיש להטיל על הנתבע אחריות בקשר לנזקי התובע.

בקשר לטענת הנתבע לרשלנות תורמת,

ראשית , טענה זו לא נטענה בכתב ההגנה לפיכך לא ניתן להעלות בשלב ההוכחות בתיק. ב"כ התובע התנגד להשמעת כל עדות בקשר לארוע. אמנם בהחלטתי במהלך הדיון לא נמחקו סעיפי התצהיר העוסקים בארוע ואולם אין באי מחיקתם כדי להכשיר את העלאת הטענה באשר היא לא נטענה בכתב ההגנה.

שנית, בהתאם לראיות שנשמעו בפני לא מצאתי שיש הצדקה להטיל על התובע אשם תורם. גם אם אניח שהיתה במקום תגרה אין הדבר מצדיק דקירה תוך כדי התגרה.

שלישית, גם אם הייתי קובע לתובע אשם תורם הרי שסכום הנזק הנתבע על ידו, בהתחשב בנכות שנקבעה, בצורך בניתוח נוסף כדי לשפר את מצב הצלקות ובתקופת אי הכושר שנלווית לניתוח כזה (2,000 $ ושלושה שבועות אי כושר), עולה על הסך של 50,000 ₪ ובהפחתת האשם התורם יגיע ל- 50,000 ₪.

לתובע כאמור נותרו 10% נכות ולפי המקובל לקבוע בשל כאב וסבל שליש הסכום הנקבע עבור כאב וסבל לפי הפלת"ד יש לקבוע בגין ראש נזק זה בלבד 50,000 ₪ לכך יש לצרף את עלות הניתוח המתקן ותקופת אי הכושר בגינו וכן את ההפסדים הנוספים שנגרמו לתובע בתקופה הסמוכה לארוע עצמו. התובע הצהיר כי התפרים הוצאו כ- 3 שבועות לאחר הדקירה וכי באותה תקופה עבד גם כמציל וכתוצאה מהאירוע לא יכל לעבוד בעבודה זו של כ- 4 חודשים. התובע לא המציא ראיות על עבודה זו או על כל הפסד שכר בתקופה שלאחר הדקירה על אף שהנטל להוכיח את הנזק מוטל עליו.

בנסיבות האמורות ובהתחשב בראש הנזק של כאב וסבל והוצאות שיחזור הצלקות לפי חו"ד המומחה, כאשר הנתבע לא המציא חוו"ד נגדית אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע את סכום התביעה בסך 50,000 ₪ כאשר מסכום זה יש לנכות את הסך של 6,000 ₪ ששולמו כבר לפי גזר הדין בהליך הפלילי (ככל שהם שולמו) אם סכום זה או חלקו לא שולם אין לבצע את ההפחתה או לבצעה לפי הסכום ששולם.

בנוסף אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע את הוצאותיו שהוצאו לצורך הגשת והוכחת תביעה זו וכן אני מחייב את הנתבע בשכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪.

המזכירות תשלח לב"כ הצדדים העתק מההחלטה בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתנה היום, י"א סיון תשע"א, 13 יוני 2011, בהעדר הצדדים.

קלדנית: כרמלה עובדיה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: