מרג'ייה נ' בראנסה ואח'

פסק דין

מבוא

1.לפלוני נכס ששוויו 100, והמזיק גרם לו נזק בסך 40. בטרם תוקן הנכס, מכר פלוני את הנכס ב-70. האם פלוני זכאי לקבל מהמזיק את הנזק שנגרם לנכס, דהיינו 40, או שמא הוא זכאי לקבל את ההפרש בין שווי הנכס לבין המחיר שקיבל עבורו, דהיינו 30. זו השאלה העומדת במוקד המחלוקת בין הצדדים.

עובדות

2.ביום 11.10.08 אירעה תאונת דרכים, כאשר רכב שהיה נהוג בידי הנתבע מס' 1, התנגש ברכב התובעת מאחור וגרם לו נזק. אין מחלוקת בין הצדדים באשר לאחריותם של הנתבעים לפצות את התובעת בגין הנזקים, שנגרמו לה בתאונה.

3.בעקבות התאונה נבדק הרכב על ידי שמאי רכבים מטעם משרד השמאים הגליל שירותי שמאות, אשר העריך את הנזק בסכומים שלהלן:

נזק ישיר בסך 61,134 ₪

ירידת ערך בסך 13,475 ₪

--------------------------------------

סה"כ 74,609 ₪

בגין הכנת חוות הדעת שילמה התובעת, על פי הנטען, שכ"ט שמאי בסך 3,269 ₪.

4.בגין הנזקים שנגרמו לה בתאונה הגישה התובעת נגד הנתבעים את תביעתה דנן על סך 77,878 ₪, אשר כולל את הנזק הישיר שנגרם לרכב, ירידת הערך ושכ"ט שמאי.

משום מה ובטרם הגשת התביעה לבית המשפט, לא פנתה התובעת לנתבעים בדרישה לפצותה בגין הנזק שנגרם לרכב, לא העבירה להם עותק מחוות דעת השמאי, ומייד הגישה את התביעה לבית המשפט.

5.עם קבלת עותק מכתב התביעה, פנתה הנתבעת מס' 2 לב"כ התובעת במכתב, וביקשה הסכמתו למתן אורכה להגשת כתב הגנה, לצורך בירור טענות התובעת, התייעצות וניהול משא ומתן. במסגרת אותו מכתב, נדרשה התובעת להמציא לנתבעת מסמכים שונים לצורך בירור גובה הנזק, כגון חשבוניות תיקון, אישור אי הגשת תביעה, פירוט עברו התאונתי של הרכב ועוד.

מכתבה הנ"ל של הנתבעת לא נענה, ולפיכך היא שלחה ביום 3.12.09 מכתב נוסף, בו היא מבקשת לקבל עותק מהמסמכים שנדרשו במכתב הקודם, וכן ביקשה להעמיד את הרכב לבדיקת שמאי מטעמה, על מנת לעמוד על גובה הנזק שנגרם.

6.בתשובה למכתבה הנ"ל, שלח ב"כ התובעת לנתבעת מכתב מיום 29.1.09, דהיינו בחלוף כחודשיים ממשלוח מכתב הנתבעת, והודיע לה כי הרכב נמכר, ואינו בחזקת התובעת יותר. בשל כך, כך נכתב באותו מכתב, קיים קושי רב לבדוק את הרכב.

7.בתגובה למכתבו של ב"כ התובעת, שלחה הנתבעת לתובעת מכתב מיום 1.2.09, אליו צירפה המחאה על סך 31,617 ₪, אשר משקף את מחצית הנזק הישיר שנקבע בחוות דעת השמאי מטעם התובעת וסכום נוסף של 1,050 ₪ בגין שכ"ט השמאי.

במכתב ציינה הנתבעת, כי היא תשקול תשלום המחצית השניה של הנזק, לאחר שהרכב ייבדק על ידי מומחה מטעמה.

8.מטעם הנתבעת הוגשה חוות דעת נגדית של שמאי רכב, מר טורה שלמה, לעניין שווי הרכב וירידת הערך שנגרמה בעקבות התאונה. בחוות הדעת מציין מר טורה, כי השמאי מטעם התובעת התעלם, בקביעת שווי הרכב, מעברו התאונתי של הרכב, ממספר הקילומראז' שנסע הרכב עד התאונה וממספר הבעלויות שהוחלפו. הוא ציין, כי הרכב עבר תאונת דרכים קשה ביום 27.6.06, בגינה נקבעה ירידת ערך בשיעור 7%, ולכן יש לנכות משווי הרכב 7% בגין ירידת ערך בתאונה זו. הוא הוסיף, כי התובעת היא הבעלים השישי של הרכב, ולכן יש לנכות 10% ממחיר המחירון. לדבריו, עד התאונה נסע הרכב יותר מ-200,000 ק"מ, ועל כן היה מקום לנכות 9% נוספים משווי הרכב.

על סמך כל המפורט לעיל, העמיד מר טורה את שווי הרכב על סך 95,057 ₪.