מרג'יה נ' טייב ואח'

פסק דין

1.זוהי תביעה לפיצוי בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכב התובע, כתוצאה מתאונת דרכים שאירעה בתאריך 20.07.09, בה היה מעורב רכב הנהוג ע"י הנתבע 1, ומבוטח בביטוח אחריות כלפי צד ג' אצל הנתבעת 2.

2.לטענת התובע, הנתבע מס' 1 אחראי בלעדית לאירוע התאונה.

כך תיאר התובע את נסיבות התאונה, כפי שהדברים עלו מהתביעה ומעדותו בפניי:

התובע נסע בנתיב הימני הפונה ימינה בצומת T, כאשר הנתבע נסע בנתיב הימני מבין שני נתיבים הפונים שמאלה באותו צומת, ובאותו כיוון נסיעה.

תוך כדי פנייתו ימינה בנתיב הפונה ימינה, רכב הנתבע סטה לפתע פתאום, לעבר רכב התובע ופגע בו בפינה הקדמית שמאלית. ואילו רכב הנתבע נפגע בפינה האחורית ימנית.

התובע שירטט את הצומת תוך תיאור גרסתו ע"ג נייר שהתקבל וסומן ת/1.

3.מאידך הציג הנתבע גרסה שונה לחלוטין. לטענתו, הוא נסע מלכתחילה בנתיב הפונה ימינה, כשלפניו רכב אחר, ואילו התובע נסע אחריו והתנגש ברכבו בפינה האחורית ימנית, ואף דחפו אל הרכב שנסע לפניו עד שהתנגש בו.

4.לאחר שבחנתי את עדויות הצדדים, ולאחר שעיינתי בשאר הראיות שהוגשו, הנני מעדיף את גרסתו של התובע.

אין חולק כי רכב התובע נפגע בפינה הקדמית שמאלית, ואילו רכב הנתבע נפגע בפינתו האחורית ימנית.

מוקדי הנזק בשני הרכבים אינם מתיישבים עם גרסת הנתבע, לפיה רכב התובע נסע אחריו, כששני הרכבים נוסעים בנתיב הימני. אילו כך אכן היו פני הדברים, הרי שמוקדי הנזק לא היו בפינות של שני הרכבים כמתואר.

מוקדי הנזק בשני הרכבים דווקא עולים בד-בבד עם גרסת התובע לנסיבות אירוע התאונה.

משסטה רכב הנתבע מנתיבו, ימינה אל הנתיב בו נסע רכב התובע, אירעה ההתנגשות, והגיוני הוא שבנסיבות אלו רכב התובע פגע עם הפינה הקדמית שמאלית שלו בפינה האחורית ימנית של רכב הנתבע.

5.הנתבעים, שטענו כי הרכב שהיה לפני רכב הנתבע אף הוא נפגע בתאונה, בחרו שלא לזמן את הנהגת שנהגה, בטענה כי היא חששה להגיע לבית המשפט.

במקרה זה היה על הנתבעים, ובפרט המבטחת (הנתבעת 2), המנוסה, מן הסתם, בניהול תביעות, לזמן את העדה הנ"ל מבעוד מועד, ע"י הגשת בקשה מתאימה לבית המשפט.

מכל מקום, נציגת הנתבעת 2 מסרה כי בשיחה טלפונית עם אותה נהגת, ציינה הנהגת כי התובע נסע אחרי רכב הנתבע.

התובע התנגד לעדות זו בהיותה מפי השמועה; אך גם אם אקבל אותה, הרי שוב אומר, כי גרסה זו אינה מתיישבת עם מוקדי הנזק בשני הרכבים.

6.אשר על כן, הנני קובע כי התאונה אירעה בנסיבות כפי שתוארו על ידי התובע.

סטייתו הפתאומית של הנתבע מנתיב נסיעתו היא שגרמה לתאונה, אם-כי אין לנקות את התובע מאשם תורם אותו אני מעמיד על שיעור של 25%.

נהג המתקרב לצומת עליו לנקוט משנה זהירות, ועיניו צריכות להיות פקוחות שבעתיים.