מרג'יה נ' דבס ואח'

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בנצרת (כב' השופט ט' ערפאת) מיום 16.5.2011

פסק דין

המבקש פנה לבית משפט השלום בתביעה ליתן צו מניעה קבוע, על מנת לכוף על המשיבים לקיים אחר הסכם שנכרת בין בעלי הדין, לפיו המשיבים יהיו רשאים לבנות בחלקתם בקו הגבול שבין חלקתם לחלקת המבקש, ובלבד שהבניה לא תעלה על קומתיים, ובלא פתחים הפונים לצד חלקתו של המבקש.

עם הגשת תביעתו הגיש המבקש בקשה ליתן צו מניעה זמני, שסעדיו דומים לסעד הקבוע. הוא טוען, כי המשיבים החלו בונים בחלקתם בניגוד להסכם, משמע פתחו פתחים לעבר חלקתו, ולאחר מכן (במהלך הדיון השני שנתקיים בפני בית המשפט קמא בבקשה ליתן צו מניעה זמני) טען, כי הם בונים קומה שלישית.

בית המשפט קמא נתן צו מניעה זמני לפי המבוקש, משמע אסר על המשיבים לבנות מעבר לשתי קומות, כפי שאסר עליהם לפתוח פתחים לעבר חלקת המבקש.

על החלטה זו מלין המבקש, כשהוא טוען, כי המשיבים בונים קומה שלישית, ופותחים פתחים.

בקשה זו טוב היה לה שלא תוגש משהוגשה. המבקש קיבל את מלוא תאוותו, בהחלטת בית המשפט קמא, שהגביל את המשיבים לבנות רק על פי המוסכם בין בעלי הדין, משמע קומה שניה ובלא פתחים. טענתו הנוכחית של המבקש, לפיה המשיבים בונים בלא שקיבלו היתר בניה, אינה ממין העניין. היא אמנם נזכרה בכתב התביעה בבית המשפט קמא, אלא שהזכרתה לא היתה כי אם דרך אגב, ועל מנת לומר, כי המשיבים פועלים בניגוד למוסכם בין הצדדים. מכל מקום, המבקש לא עתר לעצור את הבניה כולה (שאין לה היתר), כי אם לאסור על המשיבים לחרוג מן ההסכם, ומבוקשו זה ניתן לו.

משכך הם פני הדברים, והואיל וצו המניעה נתן בידי המבקש את מלוא הסעד שביקש, אינני רואה כל יסוד לבקשה, והיא נדחית.

ניתן היום, י"ט אייר תשע"א, 23 מאי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: