מרג'אן נ' מדינת ישראל

החלטה

צר לי על העיכוב במתן ההחלטה.

1.בפני בקשה דחופה לביטול פסילה מנהלית.

2.על פי הנטען בבקשה, החליט קצין משטרה לפסול את המבקש מלנהוג לתקופה של 90 יום.

3.לטענת ב"כ המבקש, החלטה זו אין לה כל בסיס ומן הדין לבטלה. לדבריו, המבקש אינו נושא באחריות לתאונה. תאונה זו, כך נטען, היתה בלתי נמנעת שכן הולך הרגל (הקטין) המנוח התפרץ לכביש ופגע בחלקו האחורי של הרכב.

4.עוד נטען כי המבקש הינו נהג מיומן ומחזיק ברשיון מזה תקופה ארוכה ועברו אינו מכביד. נתבקשתי להורות על ביטול הפסילה המנהלית והחזרת הרשיון לידי המבקש.

5.עיון בתיק החקירה מעלה את העובדות הבאות:

בתאריך 10.3.10, סמוך לשעה 17:38, התקבלה הודעה במשטרת חדרה ולפיה התרחשה תאונת דרכים בכביש הראשי בכניסה לכפר "ג'סר א זרקא"; עוד נמסר לשוטרים כי בתאונה זו נפגע אדם וכי הרכב שפגע בו העבירו לבית החולים; בעקבות ההודעה יצאו שוטרים למקום; אחד מן השוטרים, רס"ר עיסמי גמיל, ציין בדו"ח פעולה כי משהגיע למקום התאונה הבחין בשלולית דם במרכז הכביש, סמוך אליו ניצב פח אשפה; השוטר בירר ותושבים מסרו לו כי הנהג פגע בילד וכי הוא עזב את המקום והסיע את הילד לבית החולים; השוטר סגר את זירת התאונה אולם כעבור זמן קצר קיבל הודעה בקשר ולפיה סיור מגן דוד אדום פגש את נהג הרכב בצומת "פל-ים" אולם בדיקת הילד העלתה כי נפטר. למקום הוזעק סיור משטרתי אשר טיפל בנהג מרג'אן מוחמד.

6.המבקש עוכב לחקירה מיד עם היוודע דבר מותו של הקטין.

7.המבקש, מר מרג'אן מוחמד, נחקר במשטרה ביום 10.3.10 סמוך לשעה 20:15 ונגבתה ממנו אמרה שלאחר אזהרה; בחקירתו ציין כי ביום 10.3.10 סמוך לשעה 17:45 הוא נהג ברכבו, אוטובוס זעיר מסוג "פורד טרנזיט" מכיוון "ג'סר א זרקא" לכיוון הכביש הראשי (כביש מס' 4); בהגיעו מרחק של 100 מ' לפני המנהרה מתחת לכביש מספר 2 הוא נע בנתיב ימין במהירות של 30 קמ"ש; תוך כדי נהיגה שמע לפתע רעש שבקע בדופן שמאלי אחורי של רכבו; עם הישמע הרעש עצר את רכבו וירד ממנו על מנת לבחון מה אירע; לדבריו, הבחין בילד הולך רגל בן 8-9 אשר שכב על הכביש מאחורי רכבו; דודו של הילד פקד עליו לקחת את הילד אשר נראה פצוע לבית החולים; המבקש עשה כדבריו ותוך כדי נהיגה יצר קשר עם תחנת מגן דוד אדום; אלו פקדו עליו להישאר בצומת פל-ים, ואכן תוך זמן קצר הגיעה ניידת מגן דוד אדום אשר בדקה את הילד וקבעה את מותו; משם, כך טוען המבקש, הוא נלקח למשטרת חדרה לחקירה; בהשיבו לשאלות החוקר, טען המבקש כי הוא מכיר את הכביש היטב וכי לא ראה את הילד המנוח; לדבריו הוא עצר את הרכב.

8.מדו"ח הבוחן שחקר בתיק, רס"ב והבי גיאהד, עולה כי הבוחן הגיע למקום התאונה בשעה 18:40. לדברי הבוחן, מזג האוויר היה נאה ובשעת התאונה היה עדיין אור יום. הבוחן ערך ניסוי עם הרכב המעורב במקום התאונה. לדברי הבוחן, ניתן לראות הולך רגל ילד בן 8 אשר עומד בצד שמאל בצומת ממרחק של 45 מ'. במקום התאונה מצא הבוחן כתם דם גדול עם סימני טביעות צמיג עם דם לפני כתם הדם. ממסקנות הבוחן עולה כי היה מגע בין דופן שמאלי של רכבו של הנאשם לבין הולך הרגל הקטין.

9.גאודת גובאן, תלמיד, מסר בחקירתו כי המנוח הקטין חצה את הכביש בריצה ונפגע על ידי מכוניתו של המבקש. לדבריו, המבקש נסע מהר. העד ציין כי ראה את התאונה שעה שעמד על המדרכה בצד ימין.

10.לאחר שעיינתי בכל חומר הראיות שבתיק, מתברר כי קיימת עדות של עד ראיה אשר טוען כי המבקש נהג את רכבו במקום במהירות. גם עד זה מאשש את גרסת המבקש ולפיה המנוח חצה את הכביש בריצה. המבקש, לעומתו, טוען כי נהג את רכבו באיטיות, 30 קמ"ש.

11.לאחר ששקלתי מכלול הנסיבות, סברתי כי ניתן לקצר את תקופת הפסילה המנהלית שהוטלה על המבקש כך שהיא תסתיים היום, 31.5.10.

ניתנה היום, י"ז סיון תש"ע, 30 מאי 2010, בהעדר הצדדים.

ב.ב. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: