מקרקעין ובניה - סיכומים
:
| גרסת הדפסה
|
ה"פ בית המשפט המחוזי ירושלים |
4032-05
3.4.2006 |
|
בפני : |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: בנק הפועלים בע"מ יואב לוי ושות' עו"ד |
: זכריה |
| סיכומים | |
בבית משפט המחוזי ה.פ. 4032/05
בירושלים קבוע לשמיעת סיכומים בעל פה ביום 21/2/06
בפני כבוד השופט משה רביד
סיכומים בעל פה מטעם המבקש
12 יש רעה חולה, ראיתי תחת השמש; עשר שמור לבעליו לרעתו 13 ואבד העשר ההוא בענין רע; והוליד בן, ואין בידו מאומה (קהלת ה' 12-13).
א. כללי
1. מדובר במקרה שבו המשיבים יחד עם המשיב הפורמלי הוציאו כספים במירמה מהבנק. השיטה עבדה כך: המשיבים ערכו הסכם מכר פקטיבי למכירת דירתם למשיב הפורמלי, הסכם שלא התכוונו כלל לקיים והוא נערך למראית עיני הבנק בלבד, ההסכם נועד לשרת מטרה אחת והיא להוציא במרמה כספים מהבנק. המשיב הפורמלי לקח הלוואה מהבנק למימון רכישה פיקטיבית זו, כאשר הבטוחה העיקרית שהבנק היה אמור לקבל להבטחת החזר הלוואה זו היא רישום משכנתא לטובת הבנק על הדירה. חלק מכספי ההלוואה שולמו ישירות לטפחות בנק למשכנתאות לישראל בע"מ (להלן: "טפחות") כפדיון המשכנתא של המשיבים אשר רבצה על הדירה. המשיב הפורמלי לא עמד בהחזרי הלוואה ואין צורך לומר שלא נרשמה משכנתא לטובת הבנק.
2. מעשים אלה, והנזקים שנגרמו לבנק בעטיים, כאשר הבנק נותר ללא בטוחה קניינית מלאה של משכנתא בדירה, לא היו יכולים לקרות ללא ה - "קומבינה", כדברי המשיבה כפי שצוטטו במדוייק על ידי מר דודו חפץ בתצהיר שצורף כתמיכה להמרצה, שנערכה בין המשיבים למשיב הפורמלי.
3. המשיבים מחוייבים לרשום משכנתא על זכותם בדירה, מכח התחייבות חוזית ישירה ומפורשת כלפי הבנק ומכוח עקרון התחלוף בהתאם לסעיפים 13 ו - 14 לחוק המשכון התשכ"ז-1967. כמו כן הם מחוייבים להשיב לבנק את כספי המשכנתא שהתקבלו אצלם ישירות מהבנק מכח אותה התחייבות לרישום משכנתא ומכח דיני עשית עושר ולא במשפט ומכח עילות רבות אחרות.
ב. בקשה להיתר לפיצול סעדים
4. למען הזהירות בלבד מתבקש בית המשפט להתיר למבקש פיצול סעדים. אמנם ההלכה קובעת כי מי אשר זכה בתביעתו לסעד הצהרתי כמבוקש על ידו שוב אינו נזקק להיתר להגשת תביעה לקבלת סעד אופרטיבי כהשלמה לסעד ההצהרתי, אפילו הוא נגזר מאותה עילה נשוא הסעד ההצהרתי.
אני מפנה את בית המשפט הנכבד לע"א 466/98 צברי נ' מסוארי פ"ד מה(1) 177 וראה עוד בספרו של אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שמינית, עמוד 122 (להלן: "גורן"; מצורף כאסמכתא א').
5. ברם, מאחר והיתה קיימת מחלוקת בעניין ולמען הזהירות בלבד מבוקש היתר לפיצול סעדים.
בהקשר זה אני מפנה לע"א 1327/01 משה אפריים נ' יוהנה אילן ואח' פ"ד נו(6) 775: התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
בירושלים קבוע לשמיעת סיכומים בעל פה ביום 21/2/06
בפני כבוד השופט משה רביד
סיכומים בעל פה מטעם המבקש
12 יש רעה חולה, ראיתי תחת השמש; עשר שמור לבעליו לרעתו 13 ואבד העשר ההוא בענין רע; והוליד בן, ואין בידו מאומה (קהלת ה' 12-13).
א. כללי
1. מדובר במקרה שבו המשיבים יחד עם המשיב הפורמלי הוציאו כספים במירמה מהבנק. השיטה עבדה כך: המשיבים ערכו הסכם מכר פקטיבי למכירת דירתם למשיב הפורמלי, הסכם שלא התכוונו כלל לקיים והוא נערך למראית עיני הבנק בלבד, ההסכם נועד לשרת מטרה אחת והיא להוציא במרמה כספים מהבנק. המשיב הפורמלי לקח הלוואה מהבנק למימון רכישה פיקטיבית זו, כאשר הבטוחה העיקרית שהבנק היה אמור לקבל להבטחת החזר הלוואה זו היא רישום משכנתא לטובת הבנק על הדירה. חלק מכספי ההלוואה שולמו ישירות לטפחות בנק למשכנתאות לישראל בע"מ (להלן: "טפחות") כפדיון המשכנתא של המשיבים אשר רבצה על הדירה. המשיב הפורמלי לא עמד בהחזרי הלוואה ואין צורך לומר שלא נרשמה משכנתא לטובת הבנק.
2. מעשים אלה, והנזקים שנגרמו לבנק בעטיים, כאשר הבנק נותר ללא בטוחה קניינית מלאה של משכנתא בדירה, לא היו יכולים לקרות ללא ה - "קומבינה", כדברי המשיבה כפי שצוטטו במדוייק על ידי מר דודו חפץ בתצהיר שצורף כתמיכה להמרצה, שנערכה בין המשיבים למשיב הפורמלי.
3. המשיבים מחוייבים לרשום משכנתא על זכותם בדירה, מכח התחייבות חוזית ישירה ומפורשת כלפי הבנק ומכוח עקרון התחלוף בהתאם לסעיפים 13 ו - 14 לחוק המשכון התשכ"ז-1967. כמו כן הם מחוייבים להשיב לבנק את כספי המשכנתא שהתקבלו אצלם ישירות מהבנק מכח אותה התחייבות לרישום משכנתא ומכח דיני עשית עושר ולא במשפט ומכח עילות רבות אחרות.
ב. בקשה להיתר לפיצול סעדים
4. למען הזהירות בלבד מתבקש בית המשפט להתיר למבקש פיצול סעדים. אמנם ההלכה קובעת כי מי אשר זכה בתביעתו לסעד הצהרתי כמבוקש על ידו שוב אינו נזקק להיתר להגשת תביעה לקבלת סעד אופרטיבי כהשלמה לסעד ההצהרתי, אפילו הוא נגזר מאותה עילה נשוא הסעד ההצהרתי.
אני מפנה את בית המשפט הנכבד לע"א 466/98 צברי נ' מסוארי פ"ד מה(1) 177 וראה עוד בספרו של אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שמינית, עמוד 122 (להלן: "גורן"; מצורף כאסמכתא א').
5. ברם, מאחר והיתה קיימת מחלוקת בעניין ולמען הזהירות בלבד מבוקש היתר לפיצול סעדים.
בהקשר זה אני מפנה לע"א 1327/01 משה אפריים נ' יוהנה אילן ואח' פ"ד נו(6) 775: התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|