מקרקעי ישראל נ' דאודי כפר טרומן ואח'

פסק דין

התביעה הוגשה מלכתחילה כתביעה לצו מניעה להפסקת השימוש החורג, שמתבצע על ידי הנתבעים, במבנים שנבנו על המקרקעין בבעלות התובע.

במהלך הדיונים הגיעו הצדדים להסכמות שונות בשאלת שווי דמי השימוש שעל הנתבעים לשלם.

לטענת התובע הרחיבו ההסכמות את יריעת המחלוקת, באופן שיש להכריע בגובה דמי השימוש שעל הנתבעים לשלם. הנתבעים חולקים על כך, ומעלים טענות בדבר חוקיות הדרישה והיקפה.

גרסת הנתבעים

הנתבעים מתארים את השתלשלות האירועים שהביאה לכך שהנתבעים בנו את המבנים על הקרקע החקלאית, וביקשו לעשות בה שימוש לא חקלאי.

בתחילת שנות ה- 90 ביקשו הנתבעים להרחיב את הפעילות המשקית שלהם, ולהקים מבנים לשימוש חקלאי על נחלתם, ואף החלו בקידום ההליכים הדרושים לקבלת היתר, והקמה של המבנים בפועל.

לאור המשבר הקשה במגזר החקלאי, ובהמלצת מומחים מטעם משרד החקלאות, ביקשו הנתבעים להסב את המבנים שהיו בתהליך הקמה, למטרה של שימוש לא חקלאי. (להלן: "פלח").

לצורך הקמת המבנים, דרשה הועדה המקומית לודים, לקבל את אישור התובע שהוא הבעלים של הקרקע, והפנתה את הנתבעים לתובע לצורך חתימה על התוכניות.

התובע חתם על תוכניות הבניה ובהסתמך על הסכמתו וחתימתו על תוכניות הבניה, ניתנו לנתבעים היתרי בניה להקמת המבנים.

על מנת שאפשר יהיה להשתמש במבנים למטרות פלח, נדרש הליך נוסף של הוצאת היתר לשימוש חורג במבנים למטרות אלה.

הנתבעים קיבלו את אישור הועדה המקומית, הועדה המחוזית, וגורמים שונים, לעשיית שימוש חורג במבנים.

ביום 21.3.93 נתן התובע את הסכמתו למתן היתר לשימוש חורג במקרקעין למטרות של פלח.

ההסכמה מופיעה במכתב מטעם המינהל שמופנה לועדה המקומית לודים.

מפאת חשיבות המכתב אצטט אותו במלואו:

"2. הרינו להודיעכם בזאת כי אין לנו התנגדות לאישור הבקשה הנ"ל, על פי התכנית המצורפת, בתנאים הבאים:

הנ"ל ימציא למינהל אישור מכם לגבי השימוש החורג, במידה וזה ינתן על ידכם.

לאחר מכן – שהנ"ל יחתום עם המינהל על חוזה לשימוש חורג וישלם את דמי השימוש כנהוג במינהל.

3. לאחר מילוי התנאים הנזכרים בסעיף 2 יחתום המינהל על התכנית (מיפרט הבניה) לשימוש חורג כבעל קרקע כדי שההיתר לשימוש חורג יוכל להינתן לו על ידכם".

בהסתמך על אישור התובע, החליטה הועדה המקומית להמליץ בפני הועדה המחוזית, על מתן היתר לשימוש חורג במקרקעין.