מקורות חברת מים בעמ נ' עבד אל חי

פסק דין

1.בפני תביעה לצו מניעה קבוע האוסר על הנתבע להיכנס שטח רצועת המגן בסמוך לבית העסק שלו והאוסר עליו לבצע פעולת בניה בשטח הנ"ל או להציב בו מתקנים או מבנים. כן עותרת התובעת למתן צו עשה המורה לנתבע להרוס כל אשר בנה בשטח רצועת המגן.

2. התובעת, מקורות חברת המים בע"מ, הוסמכה כרשות מיים ארצית כמשמעותה בסעיף 46 לחוק המים התשי"ט, 1959 והיא אחראית מכוח הוראות סעיף 48 לחוק זה לפעולתו השוטפת של מתקן המוביל הארצי על כל חלקיו לרבות שטח רצועת המגן שלו.

3. על פי האמור בסעיף 5 לכתב התביעה, בתחום העיר טירה חלה תוכנית מפעל ארצית מאושרת כהגדרתה בחוק המים "המוביל הארצי שלב א".

המוביל הארצי מכיל בתחום זה תוואי צינור בקוטר 108 (כ-3מ') וכן רצועת מגן ברוחב 50 מ'. הקו הונח ב -1/3 המרחק ברוחב רצועת המגן (כ-17.5 מ' מדופן הרצועה) וזאת על מנת לאפשר עבודות תחזוקה ופיתוח לצרכים עתידיים של המפעל.

שטח רצועת המגן הופקע וההפקעה נרשמה בלשכת רישום המקרקעין (ת/1).

4. הנתבע הינו תושב טירה, אשר בחזקתו או בשליטתו בית עסק לממכר פיצה (פיצה האט) (להלן: "בית העסק"), בית העסק של הנתבע שוכן על קו הגבול של רצועת המגן של המוביל הארצי , כאשר הקיר החיצוני שלו לצד מערב נושק לקצה רצועת המגן (על פי מפת מדידה נספח א' לתצהיר התובעת).

5. לטענת התובעת, הנתבע ביצע פעולות בניה על גבי רצועת המגן, שהינה חלק בלתי נפרד ממפעל המים של המוביל הארצי, חרף התראות ואזהרות. ומשלא נענה הנתבע לדרישות רשות המים לפנות את הבניה, הוצא כנגדו על ידי רשות המים, צו מינהלי לפינוי הפולש לפי הוראות חוק המים. (להלן: "צו הפינוי").

הנתבע לא הגיש ערר על צו הפינוי וניסה בדרכים עקיפות לעכב ביצוע צו הפינוי.

ביום 30.10.11 בוצע צו הפינוי על ידי משטרת ישראל.

לאחר גמר ביצוע צו הפינוי, החל הנתבע שוב לבנות את אותה בניה שנהרסה בהתאם לצו הפינוי, תוך שאינו שועה לאזהרות וההבהרות בדבר נקיטת הליכים כנגדו בעקבות כך, ותוך זמן קצר סיים הנתבע הקמת בניה במקום. (מוצגים ת/2, ת/3, ת/4).

התובעת מדגישה כי כל עבודת בנייה במקום אסורה ללא היתר של רשות המים (סעיף 84 לחוק המים), והיתר שכזה לא ניתן לנתבע מעולם.

לגרסת התובעת, כל כניסה של הנתבע לשטח רצועת המגן לרבות הצבת מבנה או מתקן שם, מהווה פלישה והסגת גבול של הנתבע באשר שטח זה הינו קניינה הבלעדי של המדינה.

6. הנתבע אינו מכחיש את טענות התובעת לעניין הבניה שבוצעה אלא שלשיטתו יש לדחות את התביעה משני נימוקים:הראשון, היה על התובעת להמשיך ולפעול בדרך שבה פעלה בעבר קרי צו פינוי מינהלי וזאת לא עשתה. השני, הבנין שהוקם הינו מבנה נייד הניתן להסרה בכל עת.

7. אני דוחה את טענת הנתבע לפיה היה על התובעת לפעול שוב בדרך של צו פינוי מינהלי; התביעה שבפני הינה מכוח זכויות התובעת וחובותיה לנהל את שטח רצועת המגן. הנתבע כאמור אינו חולק כי הבניה החדשה בוצעה בשטח שאינו שלו אלא בשטח רצועת המגן, שטח שכאמור הופקע לטובת מפעל המים והערה על כך נרשמה בלשכת רישום המקרקעין. התובעת מחוייבת על פי הוראות סעיף 77 לחוק המים "לעשות כל עבודה הדרושה לניהולו היעיל של המפעל". שמירה על שטח רצועת המגן כשטח פנוי היא בכלל עבודה זו. מכוח חובה זו רשאית התובעת ככל בעל זכויות במקרקעין, לפנות לבית המשפט בדרישה לסלק את ידו של הפולש לשטח זה.

8. עוד יצויין בעניין זה כי סעיף 88 לחוק המיים קובע כי מנהל הרשות הממשלתית רשאי לסלק או להרוס בניינים או מתקנים שהוקמו ללא היתר. פרשנות המילה רשאי אינה אחידה . עמד על כך כב' השופט דנצינגר בע"א 878/06 דב טרויהפט נ. דוד עטיה ואח' ( פסקה 104 לפסק הדין):

"פרשנותה של תיבה זו אינה אחידה, והיא תלויה בהקשרם של דברים (ע"א 4893/91 מנהל מס ערך מוסף נ' עומר אינטרנשיונל אינק, פ"ד מז(1) 829, 831 (1993)). ואכן, בית משפט זה קבע כי לעתים "רשאי" משמע "חייב" (ראו למשל: בג"צ 2757/96 אלראי נ' שר הפנים, פ"ד נ(2) 18, 21 (1996); רע"א 10693/05 גרסון נ' חג'בי ([פורסם בנבו], 16.2.2006)). מאידך, במקרים אחרים נקבע כי "רשאי" משמעו - "לא חייב" (רע"פ 2449/07 עפרוני נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 25.3.2007))."

לטעמי, יש לפרש את המילה רשאי כפשוטה דהינו, פעולה בדרך של צו סילוק מנהלי אינה בגדר חובה אלא רק אפשרות העומדת בפני התובעת ובאפשרותה גם לפעול בדרך אחרת קרי פניה לבית המשפט. במיוחד אמורים הדברים כאשר התובעת ניסתה לפעול באמצעות צו מינהלי אך הנתבע אינו מכבד את הוראות הצו ובונה תוך מספר ימים את אשר נהרס. הצדק עם התובעת אשר בוחרת לאחוז בידיה פסק דין אותו ניתן לאכוף בדרך מהירה וגם אם יפר הנתבע את הוראותיו יהיה באפשרותה להמשיך לאוכפו. אין מקום לאלץ אותה לבחור בדרך מנהלית, כאשר יהיה עליה שוב ושוב לנקוט בדרך זו כאשר כאמור הנתבע סבור כי הוא יכול לשוב ולבנות את אשר נהרס.

9. גם את טענתו של הנתבע לפניה מדובר במבנה נייד שאינו פוגע בקו המים וככזה שניתן להסירו בכל עת לפי דרישת התובעת יש לדחות; ראשית מהתמונות שהוצגו בפני (ת/2, ת/3 ו- ת/4), עולה כי המבנה שהוקם על ידי הנתבע הינו מרפסת, עם מדרגות, המעוגנת לקירות בית העסק ואשר נועדה לשמש מקום ישיבה ללקוחות בית העסק. העמדת הגלגלים הינה "לתפארת המליצה" בלבד, ולא השתכנעתי כי אותו מבנה נגרר אי פעם למקום אחר.

שנית והעיקר , גם אם היה מדובר במבנה נייד אין בכך להכשירו , נוכח העובדה שמבנה זה הוקם בשטח רצועת המגן. מיום 1.1.2007